גיחת ניו יורק הקצרה מסתיימת אחרי יום אחד. ב 5.7 יש לנו טיסת בוקר ( ב 8:40 ) מלה גארדיה למונטריאול.
כראוי לחרדתית טיסות כמוני אני מחפשת שבועות ברשת טיסה מניו יורק למונטיריאול במטוס גדול. מחפשת ומחפשת ולא מוצאת.
מוצאת את עצמי סורקת מבני מטוסים ומספר שורות בכל מיני מטוסים שבחיים לא שמעתי עליהם, או שמיוצרים ע"י מיצובישי למשל..מאיפה הם יודעים בכלל ליצר מטוסים??
בכל מקרה מטוס גדול ומכובד מתוצרת בואינג או איירבאס שטס מניו יורק למונטריאול לא מצאתי.
ונאלצתי לבחור בטיסה במטוס לא ברור בשם  Embraer 175 שנימצא בשימוש מסיבי בקו הזה.
נשאר לי לקוות שלא יהיה קטן מידי ולא קופצני מידי.

הכל עובר חלק נסיעה מהירה מהעיר לשדה, צ'ק אין זריז.
ומתברר שה Embraer 175 הוא בגודל סביר (24 שורות) ומזג האויר מצויין ואין קפיצות בכלל.
אחרי שעה וקצת אנחנו נוחתים במונטריאול.
המזוודה מגיעה מהר (לא ברור מאליו כמו שיתברר בהמשך) ואנחנו ממשיכים להגירה הקנדית. הפקיד מאוד מתעניין בתוכניות שלנו ואני מספרת לו שאנחנו לוקחים אוטו וחוזרים מהליפקס. הוא מסתכל עלי כאילו ירדתי מהירח. את יודעת איפה הליפקס…כן אני יודעת. לא הוא אומר את לא את לא באמת יודעת. זה לא הגיוני לנסוע. אני כן יודעת אני מתעקשת וזה נסיעה ארוכה אבל במשך טיול ארוך …
הוא מסתכל עלי מנענע את ראשו ואומר את לא יודעת וחותם על הדרכונים.
אז כן זה לא קרוב…אבל לא יודעת מה עבר עליו.
ב DOLLAR הכל עובר יותר בקלות. הפקידה לא מתעניינת במיוחד בתוכניות שלנו. אנחנו מקבלים טויוטה קורולה שחורה וחמודה.
ויוצאים לדרך.
היעד שלנו להיום הוא מפלי montmorency הנימצאים מרחק 7 קמ מהעיר קוויבק.
מדובר במפלים גבוהים מאוד ומרשימים מעל הנהר סנט לורן.

הנסיעה אורכת כ 3 שעות.
הכביש מושלם…באמת פשוט מושלם. ישר כמו כביש הסרגל ( בקושי סובבתי את ההגה ) תנועה מאוד דלילה ומסלולים מתוחזקים.
אין משאיות ולא צריך לעקוף בכלל.
נסענו רצוף מעבר לעצירה קצרה לארוחת צהריים.

האתר של מפלי montmorency  ממוסחר למדי
יש לו 2 כניסות האחת מלמעלה ( ראש המפל ) והשניה מלמטה ( תחתית המפל ).
אחרי קצת בלבלת הגענו לראש המפל.
אנחנו יוצאים מהאוטו ומבינים שלמרות שחשבנו שטסנו לקנדה בעצם הגענו לאילת. קרוב ל 40 מעלות ( בקנדה סופרים בצלזיוס אז לא צריך לתרגם ) יובש מחריד וחום אש. מה זה הדבר הזה????
בין 2 צידי המפל ( למעלה ומלמטה ) יש רכבל קצרצר ( משהו דומה לאורך הרכבל במצדה ) ואנחנו מתחילים בלרדת.
ולעשות סיבוב במסלולים למטה, היכולת שלנו מוגבלת כי חם בטרוף, אבל שמתקרבים למפל האויר מתמלא רסיסי מיים וזה הדבר הכי כיפי ביום שכזה.