יום 11 : מסעדת מישלן ותצפית SUMMIT

היום למחרת נפתח עם חדשות מעודדות, כשאני מתעוררת ופותחת את הטלפון במייל שלי מחכה הודעה מחברת שליחויות של יונייטד שהמזוודה נאספה ע"י הנהג ותגיע אלינו בשעה  16:00
אני גם יכולה לעקוב אחרי השליח באינטרנט.
הכל טוב ויפה אבל יש בעיה.
ב 1:30 בצהריים יש לנו הזמנה למסעדת 2 כוכבי מישלן.
למסעדה יש קוד לבוש. והבגדים אליה ארוזים יפה יפה במזוודה האבודה.
המכנסיים הקצרים שלנו והטריק לא בדיוק עונים על הדרישה.
בלית ברירה אנחנו חוזרים למסע שופינג.
האמת בכיף שנינו אוהבים שופינג ( טוב אני יותר אבל יחסית לנער מתבגר תומר נהדר) ואנחנו מתנחלים במייסיס וחוגגים.
אנחנו גם משקיעים לא מעט זמן בקניית מתנות לחיילת שנותרה בבית , מתוך רשימה ארוכה שהיא שלחה לנו.
ספורה מככבת אבל גם סתם רשתות FARM…אני כבר מכירה את השמות שלהן. בפעם הקודמת בארה"ב עשינו בהן בדיקות קורונה. הרבה יותר כיף לחפש אותן בשביל לרכוש קרם לשיער.
בצהריים שמים פעמינו לבושים במיטב המחלצות שזה עתה רכשנו (ולבשנו בשרותים של מקדולנד) לכוכבת היום – מסעדת  Gabriel Kreuther
המסעדה ממוקמת על השדרה החמישית וקל להגיע אליה ברגל.
הארוחה מדהימה מדהימה מדהימה.
היינו בהרבה מסעדות מישלן …זו אחת הטובות ביותר שניה רק ל DANIEL מפאריס.
וגם מבחינת המחיר היא היתה יחסית סבירה ( 175 דולר לאדם לארוחת טעימות.) למסעדה ברמה הזאת.
מצרפת כמה תמונות לפתיחת התיאבון

אנחנו יוצאים מהמסעדה באיזור 16:00 ומקבלים הודעה משמחת מחברת השליחויות. "המזוודה נמסרה ביעד". יששששש יש לנו ב 18:30 הזמנה לתצפית ה SUMIT שנינו עייפים , חם נורא ומחליטים לחזור למלון לנוח (וגם להתאחד עם המזוודה).
מגיעים למלון אני שואלת את השוער אם המזוודה היגיעה (בערך בפעם ה 100 ביומיים האחרונים) והוא ופקיד הקבלה צוהלים , שמחים בשמחתי כן היא פה המזוודה הכתומה. רגע …הכתומה. מה כתומה. המזוודה שלי שחורה – שחורה לגמרי. עוד רגע ואני ניצבת מול מזוודה קשיחה בגודל בינוני ובצבע כתום עז. שלי שחורה גדולה ומבד. לא זו לא שלי …..אוף איזה יאוש .

עולים לחדר מתחילה לשבת שעות על הקו ליונייטד. אם אני אספר לכם את כל הסאגה אתם תרדמו אז אני אחסוך ורק אספר שהמזוודה היגיע לארץ חודשיים אחרי היום שאבדה.
בדרך היא נעלמה והתגלתה. חודש אחרי שחזרתי הביתה היא היגיע למלון בניו יורק (הלם לא הייתי שם ) ושוב נעלמה. אח"כ יונייטד טענו שחלמתי את הארוע (מזל שהיו לי מיילים שהוכיחו שלא באמת חלמתי ) לבסוף התגלתה ביוסטון טקסס ואנשי יונייטד שם רצו מאוד לשלוח אותה לאוטווה (כי שם עליתי על המטוס לניו יורק) כי מה פתאום לשלוח לארץ. (הם אף פעם לא עושים דברים כאלה – ציטוט)
ואח"כ בדרך נס אני מקבלת וואטאפ מבחורה נחמדה מבן גוריון שמספרת לי שהמזוודה שלי אצלה.
לא האמנתי וביקשתי תמונה והיא שלחה. אכן שלי.
היא היגיעה אלי ומתברר שנפתחה וחיטטו בחפצים. ( ממש עשו בלגן ).
מכונת גילוח נעלמה ממנה.
ואני עדיין במו"מ אין סופי ומעצבן עם יונייטד על פיצוי.

נעזור את המזוודה ונחזור לטיול
בערב פנינו מועדות לתצפית ה SUMMIT קניתי כרטיסים לשעה הכי מאוחרת שהיתה 18:30 מתוך כוונה להשאר לשקיעה.
אבל זה לא קרה שעמם לנו להשאר למעלה כל כך הרבה זמן.
התור זרם מהר והגענו למעליות.
התצפית מורכבת מכמה קומות שבכל אחת מהן יש תצפית של 360 מעלות למנהטן ( האמת שנידמה לי שחלק לא היו 360 אבל חלק כן).
בקומה הראשונה יש מראות בכל כיוון ואתה בקושי מבין מה אתה רואה בזויות מסוימות.
השיא היה שראינו באיזה מראה מטוס ….ואי אפשר שלא לתהות למה הוא כאן, איפה הוא מתחת או למעלה, ובמה הוא מתכוון להתנגש.
בקומה הבאה יש מצג של האומנית יפנית המפורסמת קוסמה.
קומה השלישית מלאה בלונית כסופים שכיף לשחק איתם גם אם אתה לא ילד.
הקומה הבאה חצי פתוחה ויש גם איזה מקום שעומדים על ריצפת זכוכית מעל הכלום בגובה אין סופי ומצטלמים.
יש כמובן חנות מזכרות. שם התפתתי והבאתי לחיילת כוס טרמית מגניבה.
מכל עבר נשקף נוף מהמם של מנהטן לכל כיוונים.
שווה שווה שווה ( הפעם האחרונה שעליתי על תצפית בניו יורק היתה לאמפייר סטייט לפני כ 30 שנה ולא זכור לי שהתרשמתי במיוחד)

אחרי הירידה מהתצפית אנחנו שוב רעבים, אני שמה לב שאנחנו די קרובים לאחד מהסניפים של מאפיית מגנוליה.
אני מספרת לתומר על פודינג הבננה המפורסם והוא קצת מפקפק כי הוא לא מת על בננה ( אלא כ STAND ALONE ) אבל מוכן לנסות.
קנינו אחד גדול לשנינו.
מתוק למות. טעים למות.
רק לומר שקנינו פודינג בננה עוד פעמיים ביומיים שנותרו. זו המלצה מספקת לדעתי.

משם אנחנו הולכים לדגום את הטיים סקוור .
מה אגיד לכם חנות M&M בפעם העשירית לא מעניינת במיוחד וגם לא הרשיס ואפילו לא דיסני.
הכל צפוף בטרוף חם ולח ומופעי הרחוב נמתחים כמו מסטיק.
לא התלהבנו.
חתכנו משם די מהר ( במגבלות כמה מהר שאפשר לצאת מהמקום הצפוף הזה )
לקחנו תחתית למלון ועצרנו שוב ב SHAKE SHAK לארוחת ערב…עדיין טעים. ( אני הלכתי על העוף ולא על ההמבורגר- אפילו מוצלח יותר).
עוד יום הסתיים. איזה כיף לחזור למלון הנוח למיטה הנהדרת ולמזגן.

כתיבת תגובה