יום 1 : טסים לניו יורק ברביעי ביולי
טיסת אל על ישירה לניו יורק אמורה לצאת ב חצות וחצי. הכל אצלנו ברגע האחרון. אני רק היום החלמתי מוירוס בטן (שלפרקים חששתי שלא יאפשר לי לטוס) ולתומר יש עוד מבחן באוניברסיטה ב 3.7 אחה"צ.
ואם זה לא מספיק המחאה נגד הרפורמה/הפיכה משפטית בחרה דווקא את האחה"צ ביום הטיסה שלי כמועד להפגנת ענק בבן גוריון.
מראש היתה התלבטות קשה אם להמשיך לקנדה מייד אחרי ההגעה לניו יורק או לחכות יום. (ולבלות בו בניו יורק)
לא היתה אפשרות ל CONNECTION המקושר לכרטיס הבין לאומי וחששתי מאיחורים שיגרמו להפסד טיסת ה CONNECTION ובעיות עם הרכב השכור. העובדה שהתאריך יצא ב 4.7 הכריע את הכף סופית לכיוון השארות בניו יורק וצפיה בזיקוקי יום העצמאות.
ואז אני מקבלת מייל האלעל שהטיסה נידחת ל 7 בבוקר.
אני מודה שלמרות שזה אומר הפסד של כמה שעות בניו יורק, השינוי לאו דווקא מעציב אותי.
ואיזה מזל שטיסת ההמשך רק ביום שלמחרת ההגעה.
הכל נהיה קצת יותר קל.
ב 4:00 בבוקר אנחנו מגיעים לשדה (באדיבות הטרמפ של בן הזוג). התור באלעל ארוך אבל אז אנחנו מגלים את השרות החדש של CHECK IN דרך מכונות, ותור בטחון נפרד למי שבחר במסלול הזה.
הישראלים עדיין לא גילו את האופציה , אבל תומר כן. תוך 5 דקות עשינו צ'ק אין קיבלנו כרטיסים ושמנו תאגים על המזוודות. הגענו לתור הבטחון שהיה פשוט ריק…כן ארזנו לבד, כן אתם שואלים כי היו מקרים.
משם הדרך קצרה ותוך פחות מחצי שעה אנחנו בארומה בטרמינל.קפה הפוך עבורי וארוחת בוקר ב 4:30 לנער. אוטוטו עולים למטוס.
היו לנו מושבים עם SPACE נוחים. אני לוקחת כדור שינה, כהרגלי בטיסות ארוכות. והטיסה עוברת באמת כמו בחלום ובשעות הצהריים המקודמות אנחנו נוחתים בניוארק.
הפעם אני נחושה לחסוך כסף ולא לקחת מונית.
אספתי הנחיות מה לעשות ,ועם המזוודות אנחנו צועדים לרכבת וקונים כרטיסים לניו יורק.
בניו יורק כשנגיע ל PENN STATION ניקח או תחתית או מונית.
הרכבת מגיעה ואנחנו עולים עליה.
היא לא מאוד סימפטית לא נקיה מאוד ישנה.
מיילא …רק רכבת. ואז היא עוצרת תחנה ראשונה ( עברו אולי 6-7 דקות נסיעה) והכרוז מכריז PENN STATION….איך זה יכול להיות. אני לא מבינה. לא לוקח 6 דקות מניארק ללב מנהטן. אפילו לא ברכבת.
אני שואלת את אחת מהנוסעות והיא מהנהנת בבטחון – כן זה PENN STATION
אז אנחנו יורדים. מי היה יכול לנחש שיש PENN STATION גם בניו ג'רסי. ( אייקון שתופס את הראש ).
זהו…תוכניות הרכבות פרחו מהחלון. אני עוצרת מונית 90 דולר ואנחנו נוסעים למלון HILTON MILLENIUM NEW YORK
המלון הנ"ל נבחר מפאת קרבתו ל FDR DRIVE שממנה ניתן לצפות ב 21:15 בזיקוקים.
רציתי מלון הכי קרוב שאפשר כדי שהחזרה למלון תהיה מהירה (בכל זאת הלילה הראשון של הג'ט לג וברור שנהיה גמורים ).
במלון אנחנו משאירים את המזוודות בשמירת חפצים.
מקבלים גלידות וכל מיני קשקושים עם דגל אמריקה ( לכבוד החג ) ויוצאים לקרוע את העיר.
הדבר הראשון שעושים - אוכלים
פנינו מועדות לסנטל פארק. לפני 3 שנים כשהיינו בניו יורק נפלנו על חמסין מטורף ואי אפשר היה לשהות בחוץ. ופספסנו את ה CENTRAL PARK. היום מתוכננת חוויה מתקנת.
אבל לפני זה לתומר יש מטרה ברורה. חנות עוגיות שוקולד צ'יפס שזכתה באתרים שונים בתואר העוגיה הטובה בניו יורק.
שמה בישראל ( בעצם בניו יורק ) לאווין
אני פחות משתגעת על הז'נר אבל זורמת איתו. מדובר ברשת ותומר מאתר את הסניף הקרוב ביותר לסנטרל פארק ואליו אנחנו נוסעים בתחתית.
החנות ריקה (אני מבינה שזה נדיר) קונים כמה עוגיות וגם סתם מאפין אוכמניות בשבילי.
העוגיה סבבה, טעימה. אבל לא מגיעה לקרסוליים של CREME הלונדונית
סנטרל פארק
מחנות העוגיות אנחנו צועדים ברגל לסנטרל פארק מרחק של כ 15 דקות הליכה.
יורד מידי פעם זרזיף של גשם ולח בטרוף. איך איך לא זכרנו להחליף את המכנסיים הארוכים מהטיסה למשהו קצר….
מעולם לא הלכתי לראות מקומות ספציפים בסנטרל פארק. תמיד סתם הסתובבתי.
הפעם הכנסתי מראש רשימה של המקומות שנרצה לבקר בהם:
א. Gapstow Bridge
ב. The Mall
ג. Bethesda Fountain
ד. Alice in Wonderland
ה. Bow Bridge (הגשר הכי מוכר בפארק, שימו לב שאתם צריכים להגיע אליו מכיוון צפון)
ו. Strawberry Fields (אתר הנצחה לג'ון לנון)
ז. The Dakota (יציאה קטנה מהפארק כדי לראות את הבניין שבו גר ובחזיתו נרצח לנון)
ח. Belvedere Castle
גמענו די הרבה צעדים במעבר בין המקומות. הלחות הרגה אותנו , אבל לפחות הגשם הפסיק והפארק יפה קסום ורגוע וכיף להסתובב בו. רק שלא מצאנו מקום לקנות שתיה קרה…..מה שבשלב מסוים גרם לנו לסיים את הביקור.
השדירה החמישית
כאמור הלחות והצמא מבריחים אותנו מהפארק לאחר שעתיים וחצי.
אנחנו יוצאים לשדרה החמישית ומתמקמים בסטרבאקס עם 2 תכונות חשובות: מזגן ושתיה קרה.
אחרי שנרגענו והתייבשנו אנחנו יוצאים לשדירה החמישית.
אין מה לספר במיוחד פשוט כיף להסתובב שם. לא חושבת שאי פעם ימאס לי.
ואם אפשר המלצה על השוקולד השווצרי המדהים טוישר במרכז רוקפלר. הכי טעים השמפניה. לאוהבי השוקולד אסור לפספס.
בסביבות 19 אנחנו כבר נופלים מהרגליים ובשאריות כוחותנו מגיעים למלון ומקבלים את החדר.
עולים לקומה ה 23 (או 32 לא בטוחה ). נכנסים לחדר ואוו וואו וואו חלון זכוכית ענק על כל הקיר ומנהטן פרוסה מול ענינו.
אני נוחתת על הכורסה הנוחה מול הקיר זכוכית וזהו….עם פחית זירו קרה ביד יכולה להשאר שם לתמיד ( או לפחות הרבה מאוד זמן מה שיגמר קודם).
זיקוקים ליום בעצמאות האמריקאי
אני מתה על זיקוקים, ובארץ כבר שנתיים שאין בכלל.
חשבתי שממש זכינו שיצא לנו להגיע לניו יורק בדיוק ב 4 ביולי ונוכל לצפות במופע הזיקוקים בגדול.
בדקתי ברשת להיכן כדאי לבוא לצפות, הזמנתי מלון בסמוך.
הכל התכוונן לארוע.
הזיקוקים היו אמורים להתחיל ב 21:15 ( אל תתפסו אותי בשעה אולי אני טועה. צריך לבדוק ) ושלושת רבעי שעה קודם לכן אנחנו יוצאים מהמלון ( הפעם כבר בבגדים קצרים ) וצועדים ל FDR DRIVE
אנחנו וחצי מדינת ניו יורק.
מצטופפים עם ההמון שהולך וגדל ומתרבה ונדחק.
עד שמגיעה שעת היעד.
אין אפס אצלהם. בדיוק בשעת היעד מופיע בשמיים מופע רחפנים של דגל ארה"ב ופסל החירות.
זה יפה אבל לא רואים מי יודע מה טוב וזה קצרצר ואז מתחילים הזיקוקים.
עוד ועוד ועוד ועוד זיקוקים.
בכמויות אין סופיות.
אבל אני ממש מאוכזת הם לא יפים במיוחד ולא מיוחדים סתם זיקוקים.
ואז תומר לוחש לי באוזן שבתל מונד היו זיקוקים יותר יפים – וואלה הוא צודק.
איזו אכזבה.
ככה עוברים להם איזה 20 דקות. זה לא נגמר אבל גם לא משתנה ואין גיוון וממש נמאס.
ואז פתאום מתחילה מהומה. מישהו צועק 2 הולכים מכות. והקהל מתחיל לנוס מעט.
בצפיפות שהיתה שם זה ממש מסוכן.
למזלנו המנוסה נרגעת אבל לנו הספיק.
מפלסים את דרכנו וחוזרים למלון (איזה שיחוק שהוא 2 דקות הליכה משם)
הג'ט לג מכה אנחנו מתים לישון
חוזרים לחדר ושוב נפעמים. כשיצאנו היה אור עכשיו מנהטן מוארת בצבעי דגל אמריקה מול חלון הזכוכית שלנו והמראה מדהים אולי יותר מכל הזיקוקים.
