האמת שרציתי לטוס לאיסלנד הקייץ הזה. לטיול נופים דרמטי. התכוונתי לטוס לשבועיים וחצי ולצרף את החיילת לשבוע מתוכם. אבל אז הילדה נעמדה על הרגליים האחוריות. איסלנד היא חלום שלה היא לא רוצה לבוא רק לשבוע. מסרבת. חכו לי עם איסלנד לשנה הבאה.
נו אז מה עושים. ברור שמחכים לה לשנה הבאה.
מכאן התחילו המחשבות אולי נורבגיה ואולי צרפת ואולי ואולי…ואז תומר אומר לי : בואי נטוס לארה"ב – ובפרט לניו יורק. ננצל את הקייץ האחרון שיש לי ויזה. למה לא בעצם אני חושבת. רעיון מצויין אמריקה IT IS
אז הוא רצה ניו יורק ולי היה ברור שאין זמן למערב. אז הוחלט על המזרח. אומנם היה לי טיול מוכן לצפון מזרח שלא יצא לפועל בשנת הקורונה, אבל משום מה בא לי משהו אחר. מספר בלוגים שקראתי משכו אותי תמיד לאיזור האטלנטים השוממים ( שוממים יחסית ) של מזרח קנדה ולשם נקבע היעד.

אז בחרנו יעד אבל מה בתוכו. קניתי את הספר של נטע דגני על מזרח קנדה (ז"א קניתי אותו לפני שנתיים ומאז אני חולמת ) וקראתי לפרטי פרטים ומצאתי את עצמי מתלבטת…איזור קוויבר וחצי האי ג'ספה או נובה סקוטיה.  כל יום רציתי משהו אחר.
התחלתי לקרוא בלוגים ולמדתי על קיומו של NEWFOUNDLAND שהסעיר לי את כל החושים.
וככה רקחתי טיולים, כל פעם סגרתי על משהו אחר החלטתי …ושוב שיניתי את דעתי.
בסופו של דבר , ובצער רב, ויתרתי על NEWFOUNDLAND לטובת העתיד ובשילוב עם מוני (מנהלת פורום צפון אמריקה בלמטייל ) רקחנו טיול לאיזור קוויבק חצי האי ג'ספה וקצת נובה סקוטיה בעיקר איזור שמורת קייפ ברטון.
התכנון לא כולל ערים (למרות שקוויבק כנראה מקסימה ) והוא אינטנסיבי בטרוף. המון נסיעות וכל לילה עוברים מקום לינה.
 בנוסף אליו מתוכנן יום בניו יורק בהגעה שיוצא במקרה ה 4.7 ועוד 3 ימים בסיום.

בפועל במהלך הטיול מסיבות אישיות נאלצנו לקצר במספר ימים וביטלנו את החלק של נובה סקוטיה.
מה שהפך את הטיול לאפילו אינטנסיבי יותר.
הצער על הביטול עוד יחזיר אותי לאיזור.

תסעו לשם אין מה לדבר – מאוד כדאי . מרחבי אוקיינוס מהממים, שלווה אין סופית, שקיעות מדהימות, נופים יפים, טונות של מאכלי ים ובכלל אוכל נהדר, עיירות קסומות ואנשים נחמדים (שלא יודעים אנגלית- אבל זה באמת הדבר היחידי שמשותף בינם לבין הצרפתים), איזורים יחסית רגועים ולא הומים תיירים ומחירי לינה סבירים בהחלט.

ומנהטן היא מנהטן. כמה פעמים שאגיע אליה לא ימאס לי. האווירה השופינג האוכל והאטרקציות. במיוחד שתומר לצידי ,הוא חווה ניו יורק פעם אחת בגל חום מטורף שאילץ אותנו לוותר על המון פעילויות והפעם היה הזדמנות לתיקון.