קמים בבוקר נכונים ליום סופה. אנחנו צפויים לנסיעה ארוכה חזרה לדרום איסלנד ללינה ליד שמורת Svartifoss.
התכנון היה לחזור דרך הפיורדים המזרחיים (דרך ארוכה יותר ) ולטייל אחה"צ במסלול ארוך ב Svartifoss  ואח"כ להגיע למלון הסמוך שבו הוזמן לנו חדר ללילה.

אני מציצה החוצה . הרוח סבירה בשלב הזה אבל המזג אויר חורפי ממש. אפור קודר אפס ראות וגשם.
זה לא יום לנופי הפיורדים והים.
ואיך מטיילים בסופת רוחות…אני מתכוונת להגיע ישר למלון וזהו אבל שיחה עם יוגב הצילה לי את התכנון. הוא טוען שהשמורה מוגנת ברובה מרוחות ואפשר יהיה לטייל שם. אני מחליטים לנסות. זה בכל זאת על הדרך אז אין מה להפסיד.
אחרי עוד ארוחת בוקר מתסכלת במטבח זהבה ושלושת הדובים, אנחנו מעמיסים את האוטו ויוצאים לדרך.
ושוב עולים על דרך OXI שעוברת במקום גבוה, מד הטמפרטורה של האוטו יורד ויורד 5 מעלות ואח"כ 3 ואח"כ 1….ואח"כ 30….מתברר שהאוטו של יונדאי לא מכיר את האופציה של טמפרטורה מתחת לאפס.
הראות זוועה על חלונות הצד מצטבר קרח ואני עוצרת כמה פעמים ומגרדת אותו עם מגרדת הקרח שחיכתה לי ברכב.
לא כיף לנהוג ככה.
כשחוזרים לכביש הטבעת אני חושבת שעברנו את הקטע הקשה (והטמפרטורה עולה חזרה ל 5-6 ) אבל אני טועה.
עכשיו מתחילה הרוח. משבי רוח מטורפים , האוטו חוטף מכות רוח שמעולם לא חוויתי. השיחים בצד הדרך עפים בעוצמות מטורפות.
אני עוברת לזחילה- ממש קשה לנהוג ככה ולא איכפת לי מכל הנהגים מאחורי שמקללים אותי . שיעקפו.. אם יש משהו שהוא לא בעייתי באיסלנד זה לעקוף.
ככה ממשיכים הרבה מאוד זמן , עוצמת הרוח עולה ויורדת. ופעם אחת גם ראינו קרוואן זרוק על צידו בצד הדרך.

אחרי אי אלו שעות אנחנו מגיעים שוב ללגונת הקרחונים. לתייר בה ממש אין לנו חשק אבל הילדים רעבים ובמקום יש מספר FOOD TRUCKS , אני עוצרת והם יוצאים למספר רכישות.
תומר חוזר עם סנדוויץ לובסטר אלוהי ונופר עם סתם נקניקיות.

משם ממשיכים לשמורת Svartifoss. חונים במגרש חניה ויוצאים בחשש מהאוטו. יש מעט רוח. ממש לא רצינית.
נקודת השיא בשמורה הוא המפל השחור ואפשר פשוט ללכת אליו וחזרה.
אבל המזג אויר סביר ואנחנו רוצים קצת יותר.
אומנם במקור זממתי על המסלול שניקרא S6 , מסלול של 7.5 ק"מ שמגיע למפל ואחריו לעוד תצפית על לגונת קרחונים (פירוט רב יש באתר איסלנדופיליה של יוגב ) אבל כרגע לאור השעה (נסענו ממש לאט) והמזג אויר אני מחליטה על מסלול קל בהרבה S2
המסלול באורך 5.5 ק"מ עולים בו ממרכז המבקרים למפל השחור ומשם בהמשך הנחל לנקודת תצפית יפה על האיזור ומשם חזרה למרכז המבקרים.

התחלנו את המסלול. המקום הכי מסודר שהייתי בו באיסלנד. שבילים סלולים רחבים מסודרים , מלא מלא אנשים. איפה איסלנד הפראית ושקטה והשוממת?( שוממת במובן הטוב של המילה ) לרגע ניראה שהגענו למסלול בשמורה בארה"ב או בשוויץ.

אתם מבינים שלא אהבתי כל כך. כל כך הרבה קסם נעלם עם ההמוניות הזאת וההתערבות האנושית.
הדרך למפל בעליה יחסית מתונה אבל ארוכה. הדרך סלולה ומסודרת כך שההליכה די קלה.

אחרי זמן מה אנחנו פוגשים מפל יפה עם קצת אבני בזל משושים לצידו, את המפל רואים מעבר לגדר מהצד. אני די מאוכזבת לא ציפיתי לניסים ונפלאות אבל התמונות היו הרבה יותר יפות.
צילמתי אותו מכל כיוון והצצתי שוב בקבצים שלי והבנתי שזה סתם מפל נטול שם (בעצם אולי יש לו שם ..מי יודע ) בדרך למפל האמיתי.