היום השלושה עשר - WESTMAN ISLANDS

קמים ליום האחרון שלנו באיסלנד. מחר ( בחצות הלילה) הטיסה הביתה.
גם להיום יש תוכנית מסודרת ומוזמנת. איי ווסטמן  הממוקמים די קרוב אלינו.
כדי להגיע אליהם יש לקחת מעבורת שמקום עליה (עם רכב) הוזמן חודשים רבים מראש. המעבורת יוצאת מנמל שמרוחק רבע שעה נסיעה מהצימר שלנו.
פרטים טכנים על המעבורת – חברת המעבורות נקראת Herjolfur , המעבורת היא מ 
Landeyjahöfn אל Vestmannaeyjar וחזרה.

 

מדובר בקבוצה גדולה של איים רובם קטנטנים המרכזי בהם מיושב ואליו גם שטה המעבורת.
מכיוון שהאי מיושב ויש בו חנויות ומסעדות בשפע אין צורך להגיע אליו מאורגנים עם אוכל לכל היום ,מה שעושה את הבוקר לקל יותר.
בתוכנית כמה טיולים, תצפיות שייט סביב האיים בסירה מהירה ומסעדה לקינוח.

מזג האויר הצפוי – כרגיל, מעונן עם צפי לגשם חלש פה ושם.

המעבורת יוצאת ב 10:00 , עם המקדמי היסטריה שלי הגענו כמעט שעה קודם.
השייט קצרצר 3/4 שעה והמעבורת זהה לכל המעבורות מהסוג הזה. אין יותר מידי מה לספר עליה.
אנחנו יורדים מהמעבורת ודבר ראשון הולכים לחפש תחנת דלק.
חששתי שלא יהיה. מצחיק זה ממש ישוב תוסס ויש בו כמה תחנות דלק.

אחרי מילוי הדלק אנחנו יוצאים לסיבוב סביב האי בכביש עוקף ליד הים. אפשר לראות שיש פה פוטנציאל גדול….אבל מאוד מעונן. העננים נמוכים והראות גרועה. מזג אויר ממש גרוע לנופי ים.

היעד שלנו הוא תצפית בשם Stórhöfði בדרום האי שבה נמצאת מושבת פאפינים גדולה. 
למרות שבכל מקום שקראתי מצויין שפאפינים צריך לראות אחה"צ אני מחליטה לנסות כי אנחנו כבר שם.
חונים את האוטו הולכים איזה 100 מטר במישור לכיוון הצוקים . ומתחתינו על הדשא מליון פאפינים.

בעודנו מתפעלים מהפאפינים אני שמה לב פתאום שהראות הולכת ומשתפרת , העננים עולים ואפילו נראים חורים כחולים בשמיים.
הללויה. עכשיו גם הים יפה יש ראות למרחוק, המוני פאפינים ומקום לשבת על הדשא ולצפות כרצוננו.

כשעמדנו ללכת פתאום אנחנו רואים משפחה רצה לכיווננו והם מנופפים בהתלהבות לים עם מצלמות ומשקפות. לוויתן. ממש קרוב לחוף.
ראינו אותו מרחוק. אפילו ראינו חתיכת זנב.
מה עוד אפשר לבקש 🙂

משם ממשיכים בנסיעה בלי לדעת לאן. לאיפה שמוביל הכביש. בדרך יש נופים יפים של האיים הקטנים השכנים. זו תמונה מאוד אופיינית ככה ניראים האיים כולם. שימו לב שבאי הזה יש בית בודד ….מי גר שם?

האי קטנטן ומהר מאוד אנחנו מגיעים לדרך ללא מוצא. נאלצים להסתובב לאחור ונוסעים למוזיאון.
המוזיאון מתאר התפרצות הר געש על האי מ 1974 שהחריבה חלקים גדולים ממנו. האוכלוסיה פונתה במבצע מרשים ללא נפגעים.
המוזיאון קטנטן והכניסה אליו חינמית.  לא יכולה להגיד שהוא מרתק כי הוא לא. אבל היינו שם וחנינו ומשם המשכנו לטייל. (מה שכן יש בו שרותים – שזה חשוב)

היעד האמיתי הוא טיפוס לתצפית לראש הר הגעש . אם הבנתי נכון מדובר בהר Eldfell  שהוא זה שהתפרץ והרס את האי. ( יש עוד מסלול טיפוס באי להר אחר , שכולל טיפוס בסולמות חבלים שאותו לא עשינו ואני לא בטוחה מה שמו )
המסלול לראש ההר מתחיל מהמוזיאון בתוך שדות רחבים של הפרחים הסגולים וזה כבר מקסים מקסים מקסים 
ככה המסלול ניראה בהתחלה

אנחנו מתחילים לטפס למעלה. זו עליה של כ 300 מטר- טיפוס לא קטן, אבל השביל מסודר וקל אין אבנים וסלעים שצריך לקפוץ עליהם מה שעושה את הטיפוס לקל בהרבה.
( במאמר מוסגר – בדרך ראינו שאפשר לחנות לא במוזיאון אלא במקום קצת יותר גבוה ולחסוך את העליה הראשונית בתוך שדות הפרחים. חוסך עליה אבל גם מפסידים הליכה מקסימה …)
השמיים מתבהרים ( רואים כבר בתמונות ) והנוף …וואו הוא פשוט מטמטם ועוד פעם שונה מזה שראינו עד עכשיו. וכל פעם שאני נעצרת לנוח ומסתכלת אחורה אני נפעמת מחדש. זה כל הזמן אותו הנוף רק ממקום גובה יותר ויותר. 

 

משלב מסוים הדרך מפסיקה לעבור בתוך צמחיה ירוקה והופכת לשביל חרב ושחור, כראוי להר געש.
הנוף מהפסגה מדהים. השמיים חצי כחולים. המזג אויר נעים , לא קר ולא חם.
ואמרתי כבר שהכל כל כך יפה.
אנחנו מוצאים פינה לשבת . מוציאים חטיפי שוקולד. החיים יפים. המסלול הזה הוא אושר אמיתי.

הדרך חזרה לאוטו מהירה. שביל מסודר ירידה…אנחנו טסים למטה לאוטו.
מתים מרעב. יוגב המליץ על מסעדה בשם GOTT שהיא חומד של מסעדה בלב המרכז המסחרי הקטנטן של האי. אכלנו שם המבורגרים של בקר ועוף, דגים וקינוח טירמיסו משגע. ממליצה על המסעדה בחום.
משם המשכנו בהליכה למרכז להצלת פאפינים ולוויתני בלוגה ( או משהו כזה ). שילמנו נכנסנו. מיותר לגמרי. יש שם 3 פאפינים פצועים ועוד 2 לוויתנים בלוגה לבנים בתוך אקוורים קטן (ניראה די קלסטרופובי ומדכא עבורם ). 
עם כל הנסיון שלנו לבזבז שם זמן לא הצלחנו למצוא מה לעשות שם יותר מ 6-7 דקות.

לשעה 16 הזמנתי שייט בספינה מהירה בין האיים. אורכו שעתיים.
כבר כשהיינו במסעדה קיבלתי טלפון שהשייט שהוזמן בוטל בגלל המזג אויר (הים סוער מידי) אבל הוזמנו במקום לשייט במסלול אחר שאורכו שעה. כמובן שהסכמתי זה לא שהיתה ברירה אחרת. מחצית מעלות השייט הוחזרה עוד באותו ביום לכרטיס האשראי שלי.
השייט הוזמן מחברה מקומית שיש לי רק מילים טובות להגיד עליה.

הגענו לאתר חצי שעה לפי המועד. הוא נמצא בנמל שגם הוא במרחק דקות הליכה מהמסעדה ומרכז הבלוגה. ( הכל שם פיצי וקרוב ).
השייט גם הוא בזודיאק אבל גדולה בהרבה מזו שהיתה בלגונת הקרחונים.
גם פה הלבישו אותנו בחליפות סערה וקובצנו ב 2 קבוצות ל 2 סירות.
המדריכה שלנו היתה בחורה מקומית שענתה לשם פי.
היא היתה מרתקת. היא גדלה באי וסיפרה סיפורי אלף לילה ולילה על החיים שם.
על ציד הפאפינים.
על זה שמשפחתה היא הבעלים של כמה מהאיים הקטנים ( כולל זה עם הבית הבודד שהם מרשים לכל אחד להתארח בו).
היו שם סיפורים על סנפלינג באיים לצוד פאפינים, על חגים שקשורים לפאפינים ועוד.
היא סיפרה הכל מנקודת מבט מאוד אישית וזה היה מרתק.

אחד הסיפורים שלה נסב על ארוע של פיראטים שהיגיעו לאי שמנה אז כ 500 איש ( בערך בשנת 1600 ) , רצחו רבים וחטפו כ 250 מאיתנו היא אמרה ( כאילו היא היתה שם בעצמה). אתם יכולים לדמיין? 
האמת רציתי להגיד לה… כן אני יכולה לדמיין זה בדיוק מה שקרה אצלנו לפני חצי שנה ב 7.10.23 ….רציתי לומר אבל שתקתי 🙁

הספינה עצמה שטה בין האיים, עוצרת ליד הצוקים ,צופים בציפורים, ונכנסים למערות. הנופים איך לא , נהדרים.
מידי פעם הספינה מאיטה להסברים ומידי פעם דוהרת בין האיים עם מוזיקת רקע קצבית שהופכת את השייט המהיר לאנרגטי במיוחד.
2 הקטעים כיפים.
אהבנו את השייט , אני לא יודעת להגיד במה הוא שונה מהשייט המקורי שאותו הזמנתי אבל אנחנו הרגשנו ששעה היתה מספיקה.

הרבה תמונות היה קשה לצלם תוך כדי דהירה בספינה מהירה, אבל פה ושם הצלחתי.

בסיום השייט נותר לנו לא מעט זמן להעביר עד לשעת המעבורת ( המועד שלה תואם לשעת הסיום של השייט הארוך יותר, וגם אח"כ שעת היציאה נדחתה ע"י חברת המעבורות בעוד שעה).
נסענו שוב לפאפינים. אחה"צ לא היה שם חצי פאפין. מוזר איך הם לא יודעים שהם צריכים להגיע אחה"צ?

לסיום חזרנו שוב למרכז העיירונת למסעדה מומלצת אחרת ששמה Einsi kaldi , זו מסעדה פנסית והאוכל משובח בהתאם. חגגנו שם סיום של יום ממש נהדר. הביקור באיים מגוון משלב הרבה חוויות. משובח בכל האספקטים. לדעתי ממש מומלץ לא לפספס.

השייט חזרה במעבורת מהיר ופשוט ומהנמל עוד נסיעה קצרה לצימר השווה שכל כך כיף לחזור אליו בסיום היום.
מחר יום אחרון באיסלנד