סוף סוף הטיול מתחיל באמת. ואיתו ההתלבטויות סביב מזג האויר. כבר בערב קודם אני סוקרת את התחזית של הגשמים  והרוחות מתייעצת עם יוגב ויחד מחליטים שהיום זה היום הכי טוב לשמורת Kerlingarfjöll .
אני מתעוררת ב 5:00 ( גט לג יש גם מהפרש של  3 שעות ) ודבר ראשון פותחת את אתר מזג האויר WET.IS שמראה לי שאכן התחזית בשמורה אופטימית (יחסית). מעט גשם בשעות הקרובות ואח"כ צפוי להיות מעונן ללא גשם ( ואולי אפילו מעונן חלקית ).
שמורת Kerlingarfjöll  ממוקמת בהיילנדס של איסלנד וזה יהיה המיפגש הראשון שלנו עם דרך F אם כי הקלה שבהן.
אני כבר מוכנה עם המסלול דרך כביש F35 ואחרי F347 ( למרות שגוגל מתעקש שהכבישים הללו סגורים אני יודעת בוודאות שהוא משקר ומתעלמת ממנו ).
השמורה – מהתמונות שראיתי היא שילוב של גבעות אדומות , אדים שיוצאים מהאדמה ומראה חוץ כוכבי שכזה. פנינית קראה לו מאדים ואני מזדהה עם השם.
מתחילים נוהל בוקר ארוך ומעייף אורזים כריכים ומיים פירות וגם ממתקים. שמים באוטו מליון שכבות לכל אחד. מכנסיי גשם ומעיל גשם, פליז וסווצר …מזל שיש לנו אוטו גדול עם המוןןן מקום.
אחרי ארוחת בוקר בסביבות השעה 9:30 אנחנו יוצאים לדרך.
בחוץ יורד כל הדרך גשם דקיק ומעצבן.
אחרי חצי שעה אנחנו יורדים מהכביש הסלול לכביש 35F
לא כיף לנסוע שם. דרך עפר קופצנית מלאה בורות ואבנים חדות. שום דבר אתגרי במיוחד אבל הנהיגה קשה ואיטית וגם לא הכי כיפית לנוסעים. איכות הכביש משתפרת עם הזמן, או שפשוט התרגלתי. הנסיעה אמורה לארוך כשעתיים וחצי ולי היא לקחה יותר כי באמת נהגתי לאט.
לאט לאט כבר מתחילים לראות נוף. נוף ממש ממש יפה. יש המון של שלג על ההרים שמשום מה מפתיע אותי  ולטובה.
הנוף מפצה לחלוטין על הנסיעה הלא קלה. מסתכלים החוצה ושוכחים הכל.
מידי פעם אני עוצרת לצלום באמצע "הכביש" אנחנו לגמרי לבד שם למי בכלל איכפת שהרכב עומד באמצע הכביש