היום השמיני- מזרחה לאורך החוף

ושוב עומד בפנינו יום נסיעות מזרחה שבסופו נלון יומיים בעיירה עם השם הפשוט Egilsstaðir . ( שגם היום אין לי שמץ של מושג איך אמורים להגות את השם ).
אפשר לנסוע ליעד דרך החוף והפיורדים המזרחים או דרך כביש פנימי שמקצר את המסלול שנקרא OXI . שתי הדרכים ידועות כיפות ומכיוון שזה הקצה הכי מזרחי/צפוני שאליו נגיע אני מתכננת לנסוע הלוך בדרך אחת ולחזור ( עוד יומיים) בדרך השניה. ההחלטה תילקח לפי לוחות הזמנים היום.

אחרי שקמנו וארזנו הכל אני מוותרת על התענוג המפוקפק להכין ארוחת בוקר במטבח המשותף ואנחנו פותחים את גוגל/ TRIP ADVISOR לחפש מסעדה לארוחת בוקר. מסתבר שזה לא קל. יש הרבה מסעדות ב HOFN אבל כולן נפתחות בצהריים לא מאמינים שם בארוחות בוקר. בסוף מצאנו מקום פתוח ששמו Hafnarbúðin . היו בו הרבה אנשים ( כי כאמור זה היה בערך המקום היחידי שפתוח ) וקיבלנו בו ארוחת בוקר סטנדרטית וטעימה ואנחנו בהחלט ממליצים.

משם יש לנו חוב פתוח מאתמול : פנינסולת Stokksnes  הבטיחו שם השתקפויות יפות של הצוקים, ויש גם כפר ויקינגי משוחזר.
כמה דקות נסיעה מ HOFN ואנחנו מגיעים. משלמים משהו בכניסה ונכנסים עם האוטו. 

השמיים כחולים ממש והנוף נהדר ואנחנו מנסים להבין איפה ההשתקפויות. עצרנו בכמה מקומות. הלכנו בכמה חופים. התלהבנו מהנוף. ולא ראינו השתקפויות

 

כשירדנו אל החוף זה מתחיל להיות ממש יפה. לא ראינו השתקפויות אבל בדיעבד מתברר שהמצלמה כן ראתה 

מאוכזבים מעט מהעדר ההשתקפויות ( שלא ראינו ב REAL TIME ) החלטנו לצעוד לכפר הויקינגי המשוחזר , שיש בו גם אוניה ויקינגית. כ 10 דקות הליכה.
וראו זה פלא דווקא שם רחוק מהים פתאום התגלו ההשתקפויות הנעלמות במלוא הדרן.

הגענו לכפר הויקינגי ולספינה ( שנבנו למטרת סרט כלשהו ). הדרך היתה יפה היעד נו….כמה בתים משוחזרים + סירה חמודה . אני תוהה עד כמה מבנה הסירה נאמן למציאות ( בצורה ובגודל ) כי לא ברור איך אפשר לשוט על פני האוקיאנוס במשך שבועות וחודשים על הדבר הקטן הזה.

כשסיימנו עם Stokksnes   השעה היתה כמעט צהריים. היום רץ כשנהנים. 
מתחילים לנסוע מזרחה על כביש הטבעת , לא יותר מידי. לא רחוק מ HOFN עוצרים ביעד הבא 
Skútafoss.
ברשימות שלי כתוב "צמד מפלים קטנים הנשפך ממדרגת סלע שיוצרת מערה קטנה. המפלים כשלעצמם לא גדולים או מיוחדים, אך הם פוטוגניים מאוד בשל העמק הצר וההרים המשוננים המעטרים את הרקע שלהם ".
חנינו בחניון בצמוד לכביש ויצאנו לדרך בת כרבע שעה.
אין לי הרבה מה להוסיף על התיאור מלבד שהדרך גם היא יפה. והיעד חמוד.
אם עוברים שם ויש זמן בהחלט כדאי

 

היעד הבא הוא הישוב Djúpivogur  שנקרא גם כפר הביצים על שם פסל סביבתי של האמן Sigurður Guðmundsson שכולל 34 ביצי סלע העומדים על עמודי בטון בקו החוף . הפסל מייצג ביצים של ציפורים שונות שמקננות האיזור.
מי שמתעניין יוכל לראות את תצלום של הפסל בגוגל כי אנחנו בכלל לא מצאנו אותם. אנחנו חיפשנו אוכל.
מצאנו במרכז בית קפה בשם Langabúð  שהיגיש "בופה" אכול כפי יכולתך שכלל 2 סוגי מרק : מרק שום ומרק דגים. ולחם חמים וטעים עם חמאה צהובה.
היה ממש טעים, עפנו על הארוחה.
כשסיימנו ויצאנו משם שאלתי את הילדים אם הם רוצים לחפש את פסל הביצים, הם לא רצו וגם אני לא ממש. אז המשכנו הלאה לנסיעה אל הפיורדים.
אבל בכל זאת צילמתי קצת בעיירה. תסתכלו בשמיים הכחולים. ממש נדיר בטיול שלנו.
התמונות הללו מזכירות לי את נובה סקוטיה שבקנדה. יש לי תמונות משם שניראות כמעט אותו הדבר

 

הנסיעה לאורך החוף יפהפיה. שמיים וים כחולים , צוקים גבוהים. וגם הפרחים הסגולים בכל מקום.טיפה מזכיר את כביש מס 1 בקליפורניה. לא בדיוק אבל באותו הסטייל. זה אחד הדברים המדהימים באיסלנד מגוון הנופים השונים.

כמובן שאני עוצרת כל 5 דקות לצלם ולהתענג על המראות ( לילדים כבר נמאס ממני והם נשארים באוטו עם ה YOUTUBE )

 

מהר מאוד מגיעים להצטלבות עם דרך OXI צריך להחליט אם ממשיכים דרך הפיורדים או דרך OXI. ההחלטה קשה. דרך הפיורדים מדהימה אבל ארוכה יותר.
אני רוצה להספיק היום גם להגיע לעיירת הבונבוניורה Seydisfjordur ( הכפר דייגים הכי יפה באיסלנד – זה מה שכתוב לי ברשימות) ואחריו בסמוך אליו מסלול בשמורת בשם Vestdalur ולכן בוחרת בדרך הקצרה . את הדרך בפיורדים נעשה עוד יומיים בדרך חזרה דרומה. (ספוילר – לא יקרה).
אנחנו עולים על ה OXI שזו דרך עפר. לא כיפית לנסיעה ודי דומה לכבישי ה F שנסענו בהם בימים הקודמים. יש שם נוף נחמד מאוד אבל לא מלהיב (אחרי כל מה שכבר ראינו).
בסופה אנחנו מגיעים לעיירה Egilsstaðir  שבה נלון הערב, אבל כרגע ממשיכים לכיוון Seydisfjordur .
הכביש מטפס מהר מאוד ולתדהמתי אנחנו מוצאים את עצמנו בזמן אפס בארץ השלג והקרח. הכל לבן סביב מרהיב. ויש אפילו אגם קפוא עם כמה כתמים של מיים כחולים שזה לגמרי וואו. לא מפסיקה להפתיע הארץ הזאת.

הנסיעה בארץ השלג (שכרוכה בעצירות רבות וגם במריבות. שלא תלך על האגם הקפוא. זה לא מסוכן, זה כן מסוכן…וכו וכו ) די קצרה ושוב אנחנו יורדים וחזרנו לארץ השמיים הכחולים הים המדהים והעיירות המצויירות.
הגענו ל Seydisfjordur  כאמור כפר הדייגים הכי יפה באיסלנד.
המקום ניראה כאילו מישהו צייר אותו במכחול. פיורד כחול עז ( שיש בו אוניית קורז ענקית ), הרי שלג מדהימים, עיירה מצוירת שבתיה צבועים ובמרכזה מדרכוב צבוע בכל צבעי הקשת. בתי קפה וחנויות חמודים במרכז, אה ויש גם מפל ענקי לקינוח.
כל היופי הזה מרוכז בשטח קטן מאוד.
באמת המקום הזה הוא משו משו
כיף לטייל בו , לבחור בית קפה לנשנש משהו. ולצלם בלי סוף

רואים את תמונת הפיורד עם הענן שהתישב בתחתית ההרים המושלגים. בעיירה זה ממש לא הפריע היא נשארה מהממת גם ככה.
אח"כ אגלה שהוא בעייתי.
אנחנו ממצים את הכפר , חמוד ככל שיהיה אחרי כשעה וחצי.
וממשיכים בדרכנו למסלול הליכה יחסית קלה שתוכנן לסוף היום הזה.
מסלול בשמורת Vestdalur  נימצא ממש בפאתי העיירה אורכו כ 5 ק"מ ( הלוך חזור אז אפשר לחזור כשרוצים) ואמורים לפגוש בו 25 מפלים.
כשאנחנו נוסעים לכיוון תחילת המסלול מתגלה לנו שאנחנו נוסעים בדיוק לתוך אותו ענן שישב לו באמצע הפיורד. תוך כמה דקות אנחנו עמוק בתוך הענן ובקושי רואים משהו. מגיעים לתחילת המסלול הכל בתוך הענן. ברור שאין שום טעם לנסות ללכת כי לא רואים הרבה.
אני ונופר בכל זאת יוצאות נכנסות קצת לתחילתו של המסלול …מהמעט שכן רואים ברור כמה יפה שם ושזה ממש פספוס. אבל אין מה לעשות. גם לא יהיה לנו מתי לחזור. לפחות לא בטיול הזה.

זהו נגמר היום, מכוונים את ה GPS חזרה לעיירה Egilsstaðir   ל Guest house   לשני הלילות הבאים בשם   Lagarfell Studios.
יש חניה צמודה שזה כבר סימן טוב. אבל החדר ממש קטן. עוד יותר קטן מהחדר הקטן שהיה לנו ב HOFN
הפעם יש לנו מטבחון אישי אבל הוא פיצי ברמה שלא ידעתי שיכולים להיות דברים כאלה.
מיילא – אנחנו עייפים מזמינים פיצה (והולכים לקחת אותה). ונופלים על המיטות.