כבר בערב קודם לכן התחזית ליום הזה היתה חד משמעית. שמש. לא מעונן חלקית לא חצי מעונן לא שעות כאלה ואחרות. שמש.
ההחלטה מראש היא בשאמוני בכל יום יפה לעשות את המסלול הכי רצוי שנותר.
וכרגע ביום הראשון שלנו בשאמוני זה האגם הלבן או בלשון הצרפתים LAC BLANC
לאגם הלבן (כמו שכתוב באיזה מליון פוסטים אחרים – כי כאמור אני עמוק במסלול החומוס) יש 2 אפשרויות הגעה.
1. עליה ברכבל היוצא מ Les Praz (עיירה צמודה לשאמוני) לתחנה הראשונה Flégère  ומשם ברכבל כסאות פתוח לתחנת INDEX.
משם הליכה ברגל לאגם הלבן (אמור להיות לא קשה במיוחד) ומשם ירידה חזרה לתחנת Flégère  וחזרה למטה ברכבל.
2. אופציה שניה להגיע רק לתחנת Flégère  ולטפס בעליה קשה לאגם הלבן ובחזרה.

המסלול השני שמור למזוכיסטים, או לתקופה בשנה שבה העליה ל INDEX סגורה בגלל שלג (או שהעליה פתוחה אבל המסלול מכוסה שלג ומסוכן). למרבה המזל השנה השלג נמס מוקדם ואין שום בעיה לעשות את המסלול "הקל" דרך ה INDEX (המחיר הוא קצת פחות יופי באגם ).

אנחנו מתארגנים לטיול מוקדם בבוקר. לוקחים טונות מים אחרי משמעת המים של אתמול. קונים כריכים ועוגות בפטיסרי הצמוד לדירה ונוסעים ל Les Praz. השעה עדיין מוקדמת והחניון הצמוד חצי וריק וחינמי (לא ברור איך זה קרה להם..).
עדיין לא קניתי את המולטיפס ההוראות ברשת היו מבלבלות הפנו אותך להזמנת ימים שלא רציתי. החלטתי לקנות אותו כמו בעת העתיקה מידי הקופאית בקופה של הרכבל.
השיטה התבררה כמוצלחת. 5 דקות בתור ו 2 כרטיסים מולטיפס ל 3 ימים לא רצופים בידי ( כ 114 יורו לאדם דומני).
אין תורים בכלל ואנחנו מייד על הרכבל הראשון לתחנת Flégère  . הרכבל הזה הוא בקרונות קטנים סגורים, אנחנו בקרון פרטי. הנוף מהמם ושאמוני הולכת וקטנה. אורך העליה כ 10 דקות (למיטב זכרוני ).
משם ( אחרי כמה צילומים) אנחנו מדלגים לאינדקס שהוא רכבל כסאות (מאוד אוהבת רכבל כסאות) עם מושבים של 5-6. גם הוא די ריק ואנחנו מרחפים למעלה. הרכבל הזה נעצר מספר פעמים לזמן ארוך, זה היה קצת לא נעים. התגברנו.
מגיעים למעלה נוף מהמם אויר טוב. ישבנו לאכול משהו , צילמנו כמה תמונות. השלט אומר 1.5 הליכה. אוטוטו מתחילים.
( התמונות מתחנות הרכבלים , ולא זה לא האגם הלבן אלא שלולית מים כחולה ברכבל Flégère   שניראת יפהפה עם רקע הרכסים)