היום הראשון- סלוניקי ומטאורה
איזה כיף זה טיסות קצרות. לפני שמתחילים להתרגל כבר נוחתים.
ראיינר ממש יעילים (לדעתי זו פעם ראשונה שאני טסה איתם …לא כל כך ברור לי איך זה קרה) , יוצאים בזמן מגיעים בזמן ואנחנו נוחתים התעופה בסלוניקי. הכל זורם צ'יק צ'ק, ביקורת דרכונים, ואנחנו + 2 טרולי בחוץ. את הרכב שכרנו מאוויס שנמצאים בטרמינל הסמוך (5 דקות הליכה) ומהטרמינל הם מובילים אותך בשאטל מרחק 2 דקות נסיעה (יותר מהר ברגל) למגרש המכוניות שם מקבלים את הרכב ביעילות מקסימלית.
אדלג באלגנטיות על יום עבודה ואקפוץ ישירות לשעות בערב .
בסביבות 21:00 אנחנו מגיעים למלון ששכרנו ממש במרכז העיר מתוך תקווה שיהיו לנו עדיין אנרגיה לעשות משהו.
אבל אין לנו, לא באמת.
המלון The Modernist Thessaloniki הוזמן דרך בוקינג והצוות שם היה הכי ידידותי שפגשתי אי פעם. (הם ממש התעקשו לתת לנו עוד ועוד מידע כולל עוד ועוד המלצות על מסעדות ואני לא מצאתי דרך להגיד להם שזה ממש לא מעניין ואנחנו לא רעבים. אז האזנו בנימוס)
המלון כולל חניה (בהוזלה – 15 יורו ללילה) בחניון ציבורי צמוד.
החדר מעט קטן, אבל ללילה אחד לזוג זה סבבה. מיטה גדולה והכי נעימה בעולם מושלם.
אנחנו מחליטים לא להכנע לעייפות ויוצאים לטייל במדרחוב הצמוד עד הטיילת הצמודה לים.
המקום מלא טברנות , בתי קפה והמוני אנשים.
דגמנו גלידה לא משהו.
טיילנו מעט בטיילת, בערב לא ניראתה להיט גדול.
ואז התחיל גם גשם, שהלך ותתגבר ויום ארוך של שדות תעופה ועבודה נתן את אותותיו. ואנחנו חוזרים לחדר והולכים לישון.
הבוקר למחרת מעונן חלקית. מזג אויר נעים. ארוחת הבוקר במלון מפתיע אותי. ממש לא ציפיתי לארוחת בוקר עשירה, מעולה וממש טעימה. ביצים לפי הזמנה, סוגי לחם רבים גבינות נקניקים , סלטים, פירות ועוגות רבות. הפתעה של ממש עבורי .
משם אנחנו מתקפלים ומתחילים בנסיעה לא קצרה למטאורה. סה"כ 3 שעות ע"פ גוגל ואנחנו עושים אותן ברצף ללא עצירות (למעט 500 פעם של עצירות לכבישי אגרה שבכל פעם רוצים סכום אחר שנע בין 1.2 יורו ל 2 יורו. מהר מאוד תחנות התשלום הופכות להיות משחק ניחושים – כמה ירצו פעם).
הדרך רובה באוטוסטרדה והנוף לא מרשים במיוחד…כמו בכרמל רק קצת יותר גבוה? משהו כזה.
כרגע אנחנו בהחלט במדור גליל על סטרואידים….האמת היא אפילו לא סטרואידים. סתם גבעות.
מגיעים למטאורה וה GPS לוקח אותנו לכביש סובב המנזרים. הצוקים מופיעים פתאום משום מקום והם באמת יחודיים , כמו שום דבר אחר שראיתי אי פעם.
מתחילים לנסוע בכביש הטבעתי שסובב את המנזרים והצוקים ומהר מאוד מגיעים לנקודת התצפית הראשונה. והיא באמת מהממת.
עוצרים ומתחילים לצלם ולהצטלם המון.
משם ממשיכים לעוד כמה תצפיות ומהר מאוד מגיעים למנזר הראשון שפגשנו.
מכיוון שמראש קראתי שהמנזרים עצמם אינם ה ISSUE כאן,וגם ככה זה היה די ברור החלטתי שנעלה לאחד בלבד, הראשון שנפגוש.
אז הגענו לראשון ונכנסים ( המקום הומה אדם והרגשה קצת יותר נוחה להשאיר את הרכב עם המזוודות. לא יודעת אם היה בסיס להרגישה הנוחה אבל הרכב שלנו לא נפרץ ). חונים למרגלותיו ומטפסים את בהמדרגות.
אבישי אומר שהיה כתוב עליו שהוא מנזר הנשים, אז כנראה שזה מה שהיה.
יש קצת מדרגות, עוצרים כמה פעמים בדרך לנוח. הנוף והמראות מאוד יפים ומתגמלים.
ממש בכניסה מוכרים לי ב 3 יורו חתיכת בד כדי שישמש כחצאית. דווקא שימש אותי אח"כ יופי בים. הייתי מרוצה ממנו.
ממש למעלה בחצר/מרפסת המנזר ממש יפה ואנחנו מתענגים על הנוף.
המנזר עצמו חסר על עניין, עלה דומני 3 יורו לאדם ולא היה שם פשוט כלום ראוי לציון.
כשאנחנו יוצאים מהמנזר אפשר לחזור לחניה או להמשיך לטפס למעלה במדרגות. אז אנחנו מטפסים ונכנסים למסלול שמטפס ביער לא ברור לאן. באיזה שלב אחרי כ 20-25 דקות של טיפוס פוגשים מטיילים אחרים שחוזרים (ישראלים ברור לא?) שאומרים לנו שהשביל ארוך ומסתיים בנקודת תצפית אחרת גבוהה שאפשר להגיע אליה עם האוטו. השתכנענו חוזרים לאוטו.
אנחנו ממשיכים עם הכביש מקפידים לעצור בכל נקודה אפשרית, מטפסים על סלעים ואבנים לנקודות תצפית שונות.
המקום באמת נהדר יפה ושונה מכל מקום אחר שהייתי בו אי פעם ,כל הסופרלטיבים האפשריים נכונים.
למנזרים נוספים כבר לא נכנסנו, רק צפינו בהם מרחוק.
מכיוון ששיא העונה חלף ככל הניראה ,הפקקים והלחץ בכבישים מתונים, יש תיירים יש אוטובוסי תיירים אבל ממש לא הבלגן שקראתי עליו.
אחרי כמה שעות אנחנו מסיימים את הכביש. כמה שהאיזור מרשים (והוא מרשים) באיזה שלב הוא ממצה את עצמו כי הנוף הוא אותו הנוף.
השעה בערך 15:30 ואני רוצה לראות שקיעה במטאורה אבל השקיעה ב 19:00 וזה עוד המוןןןן זמן.
בנתיים אנחנו רעבים ומחפשים משהו מתאים.
בסופו של דבר התבייתנו על טברנה חמודה שהומלצה ב TRIP ADVISOR , שמה Elias' Garden Restaurant Tavern . המסעדה היתה נפלאה ולביבות הזוקיני שאכלנו בה היו חוויה גסטרונומית מופלאה.
פעם ראשונה שגם נתקלנו במחירים הכל כך נוחים של האוכל ביוון, ובמנהג החביב של קינוח במתנה (קיבלנו גלידה וניל מצוינת עם דובדבנים שיכורים…היה מושלם).
ואם כל זה לא מספיק אזי הישיבה בחוץ במעין סוכה נחמדה,היתה נוחה ונהדרת.
הבנתם מן הסתם שזו המלצה לוהטת.
השעה 16:30 אחה"צ. לחכות 3 שעות לשקיעה ואח"כ לנסוע בחושך למצובו ( שם מוזמן לנו המלון ללילה הבא, כדי לקצר טווחים ליום שאחריו) ניראה גם לי, בשלב הזה, מופרז ובצער אנחנו (בעיקר אני) מוותרים על שקיעה במטאורה וממשיכים לכיוון מאצובו.
מכיוון שיש לנו זמן אני מחליטה לעשות קפיצה לאגם Aoös הקרוב לעיירה.
האגם חמוד, ויש כמה VIEW POINTS חביבים אליו. בשלב מסוים אנחנו מוצאים מקום לעצור ויוצאים לטיול רגלי לחוף האגם , נתקלים בחתן וכלה שבאו להצטלם שם לחתונה. מטפסים יחד איתם על גבעה שצופה לאיזור.
סה"כ נחמד.
קיוויתי לראות שקיעה יפה באגם, אבל השמש נעלמה מעבר להר ולא סיפקה לנו שקיעה למזכרת.
את הלינה ללילה הזמנו במצובו. רצינו להתקדם מעט לכיוון זגוריה כדי לקצר נסיעות ביום שלמחרת.
הלינה הוזמנה במלון AROMA DRYOS SPA & ECO HOTEL.
מלון מדהים, רק תשבוחות יש לי עליו. השרות היה מצוין החדר היה מושלם, המיטה הכי נוחה שיש וארוחת הבוקר יותר מנהדרת.
ההגעה אליו מתוחכמת, אבל אם אתם נוסעים לשם פשוט תסעו בכפר ושאתם רואים את הזקנים יושבים במרכז פונים שמאלה מנווטים עם הדקה האחרונה של הסרט ששלחו בעלי המלון.
מצובו עיירה מאוד אותנטית (במילים אחרות תיירותית) וחמודה.
המרכז עמוס חנויות מזכרות (שכולן כמובן זהות) המוני טברנות, ובתי אבן ומדרכות מרוצפות באבן.
היה לנו מאוד נחמד לשוטט שם שעה ארוכה בלילה.
לצערנו אנחנו עדיין מפוצצים מארוחת המלכים במטאורה ולא מסוגלים לאכול יותר אז הסתפקנו בגלידה וקפה.