אטרקציות וטבע באיזור לה פורטונה והר הגעש ארנל
מגיעים ללה פורטונה.
אחרי כשעתיים נסיעה מאיזור המפלים אנחנו מגיעות לפאתי לה פורטונה. מזג האויר בהיר והר הגעש המשולש חולש במלא תפארתו על האיזור. הוא לגמרי מרשים. בגודלו ובצורתו.
השעה באיזור 14:00 ואנחנו עוברות את העיירה התיירותית למראה ( אם כי בהחלט בסגנון העולם השלישי ), נכנסות לסופר מזדמן קונות קצת אוכל ונוסעות למלון שממוקם מספר דקות נסיעה אחרי העיירה.
המלון שלנו הוא Loma read hot springs bed & breakfast . שילמנו עליו 462 דולר ל 4 לילות.
החדר היה חביב מיטה זוגית ספה קטנה מקלחת ומקרר.
שום דבר טוב במיוחד או רע במיוחד.
באתר יש בריכה קטנה ( לא ניסינו ) לידה מספר כסאות ושולחנות לארוחת בוקר תחת סככה.
במלון לא מנקים את החדרים, או מחליפים מגבות וב 4 לילות זה כבר היה ממש לא לעניין. החדר היה לא נקי ולא נעים לקראת הסוף ולא היו לי אמצעים לנקות לבד.
בשעות היום יש שרות סביר , החלפנו מגבות וגם תיקנו לנו סתימה בשרותים מייד כשפנינו.
הקיצר המלצה 7-8.
הגענו למלון לנוח. אכלנו קצת שטוית שקנינו ואני התיישבתי להזמין לנו אטרקציות.
מעינות חמים, סיורים שונים לצפיה בחיות ביער הגשם, גשרים תלויים, אומגות, מטעי קקאו וקפה ועוד ועוד.
כל סיור כזה עולה החל מ 30 ועד 80 דולר לאדם .
בכל תחום יש באיזור חברות רבות שעורכות את הסיורים וניראה שכולם מספקות סחורה דומה.
הרוב הזמנתי לפי המלצות שהיו לי אבל היה מקרה אחד שלא היה מקומות בחברה שרציתי , אז הלכתי על אלטרנטיבה והיה מצויין.
אנחנו חושבות מה לעשות אחה"צ לפני החשכה ומחליטות על נסיעה קצרה לתצפית על הר הגעש. כתוב לי שזו תצפית אינסטגרמית ונוף מהמם.
בפועל תצפית מאוד חביבה עם לב ונדנדה להצטלם בהם ( אינסטגרמי קוראים לזה ) . במקום נטוש לחלוטין שיש בו רק מסעדה לא פעילה.
מזג אויר נעים נוף יפה , הר הגעש יפה , סה"כ כיף לנו.
כשיורד הערב אנחנו הולכות לחפש מסעדה איטלקית בעיירה.
יש לנו כמה המלצות, בסוף בוחרות אחת.
נופר מזמינה פסטה בולונז סבירה, אני מזמינה פסטה אוליו אוליו שהיתה חריפה ברמה שלא הצלחתי לאכול (ואני חובבת חריף).
לקינוח אנחנו מזמינות טרמיסו והוא מקולקל ….השמנת החמיצה.
מאכזב לגמרי.
יש לי עדיין שאריות ג'ט לג. בתוספת היום הארוך והחום קשה כיף להרדם מוקדם.
היום הרביעי - גשרים תלויים ואומגות
את הבוקר אנחנו פותחות בארוחת בוקר של המלון החדש. יש להם תפריט או הארוחה המסורתית או טוסט וחביתה או פנקייק.
התפריט העשיר הזה ילווה אותנו עכשיו לכל הטיול. כל המלונות מתואמים ובכולם התפריט זהה.
המלצרית לא דוברת מילה באנגלית ואני יכולה לתקשר איתה רק בפנטומימה ( או GOOGLE TRANSLATE ) נופר לעומתי יודעת כבר קצת ספרדית ושזה מקל מאוד כי הרבה מאוד אנשים לא דוברים אנגלית.
אנחנו דוגמות את 2 המנות הלא מסורתיות. הפנקייק מצויינים. החביתה בלתי אכילה בגלל כמויות המלח שנשפכו לתוכה ,יקח עוד יום עד שאצליח לקבל חביתה בלי מלח כשנופר תלמד אותי את צמד המילים החשובות סין סאל ( SIN SAL ) בלי מלח בספרדית.
אחרי ארוחת הבוקר אנחנו נוסעות לפארק הגשרים התלויים מיסטיקו פארק (Mistico Park ). בפארק יש מסלול ביער הגשם שכולל כ 6 גשרים תלויים ( בערך ), אורך המסלול 3.2 ק"מ.
העלות ללא מדריך היא כ 35 דולר. ( אפשר להזמין סיור עם מדריך לא בדקתי מחיר ).
נסיעה של כרבע שעה ואנחנו שם. הכל קרוב בלה פורטונה.
המסלול ירוק ירוק. ויפה. מידי פעם ראינו חיות בזכות מדריכים עם קבוצות שהראו לקבוצות. אבל מאוד בקטנה. הרבה לא ראינו.
המדריכים גם הראו לקבוצות חיות בטלסקופ ואותן לא ראינו ותהיתי אם אני מפסידה אבל בהמשך הטיול אחרי כמה טיולים עם מדריכים וטלסקופ השתכנעתי שלא הפסדנו דבר.
המסלול ממש קל בלי עליות וירידות כמעט. באיזה שלב ממצים אותו כי הוא לא משתנה.
אם היה קצר יותר היה מושלם. אבל גם ככה היה נחמד מאוד.
כשיצאנו מהפארק בשעת צהריים היינו בעיקר מזיעות צמאות והשתוקקנו למשהו קר.
נופר מצאה באינטרנט מקום שניקרא JUNGLE BOWLS.
נסענו לשם , חנינו בחניון באמצע הכפר ( חרדות מהסיפורים שאם חונים במקום אסור בטעות המשטרה המקומית לוקחת את לוחיות הרישוי של הרכב ולוקח מספר ימים לשחרר אותו) בעלות מצחיקה של פחות מדולר לשעה (הדבר היחידי שהיה זול בקוסטה ריקה היה החניון הזה). המקום הקטן הזה התגלה כסופר מוצלח הגיש קערות פירות וסורבה עם מלא תוספות. התפריט ענקי. מזמינים בפנים ומחכים בחוץ כרבע שעה לקבל את המנה שמכינים במקום. שווה שווה שווה …היינו שם כל יום בשעות הצהריים.
המנות ענקיות וקערה אחת הספיקה לשתינו.
היעד הבא להיום- אומגות.
יש לא מעט חברות לאומגות באיזור ואנחנו הזמנו אחת לפי המלצה , אבל ניראה לי שכולן דומות.
אנחנו הזמנו ב ARENA ECOGLIDE
את ההזמנה עשיתי ברשת. המחיר כלל הסעה הלוך ושוב ( לא שזה היה נחוץ במיוחד, האתר היה מטר וחצי מהמלון היה אפשר ללכת ברגל ).
המחיר היה 113 דולר לשתינו. ולא כלל קפיצת טרזן ( אני חשבתי שזה מוגזם בכל זאת לא בת 16 , ונופר מתברר כבר עשתה בקולומביה ולא הרגישה דחיפות לעשות שוב ).
אספו אותנו בול ב 14:45.
היו שם מליון אנשים ואני חשבתי — אוי ווי נתקע פה שעות בכל עמדה.
אבל לא. הם היו יעילים בטרוף.
עמדות האומגה היו מחוברות זו לזו. ואנשים לא התעכבו בהן ( כמו שהיה למשל בקנדה שעשינו אומגות ) אלא מהר מאוד עברו הלאה.
עברנו הדרכה. היה איזור עם אומגה קטנטנה לנסיון ויצאנו לדרך.
הסיעו אותנו לעמדה הראשונה , עלינו עליה ומשם כל הדרך באומגות. כ 11 במספר.
כולן היו ארוכות וחלק היו ממש ממש ממש ארוכות.
זה היה כיף מטורף , גם האומגות הכיפיות וגם העובדה שהכל היה יעיל ולא עמדנו אין סוף זמן בין אומגה לאומגה.
חזרנו משם מאושרות לחלוטין.
בערב היינו כבר עייפות, לא הרגשנו דחיפות למסעדות בעיירה הזאת , נשנשנו שטויות בחדר ונפלנו לישון.
החום ובעיקר הלחות מאוד מעייפים ובכל הערבים אנחנו גמורות מוקדם
היום החמישי : ARNEL 1958, מפלי לה פורטונה ומעיינות חמים
סוף סוף היום יש לנו סתם מסלול הליכה. עם נוף ותצפיות. כמו שאני אוהבת.
המסלול בפארק נקרא ARNEL 1968 והוא למרגלות הר הגעש המשולש החולש על האיזור.
1968 על שם השנה האחרונה בה התפרץ הר הגעש.
אחרי ארוחת בוקר ( בתפריט הרגיל ) נסענו כחצי שעה לתחילת המסלול.
הכניסה לפארק עולה כמה דולרים ( לא זוכרת כמה…בין כה וכה זה משתנה כל הזמן).
יש בפארק שלושה מסלולים: הירוק שהוא קצרצר ולא מעניין, הצהוב שאורכו 3 ק"מ והאדום שאורכו 4.5 ק"מ.
האדום והצהוב מטפסים שניהם באותו מסלול של עליה על סלעים ביער טרופי אל תצפית על ההר והאגם ומשם נפרדים שבצהוב יורדים לתצפית נוספת ליד מסעדה, והאדום ממשיך לעוד איזור ליד האגם ומתאחד שוב עם המסלולים האחרים במסעדה.
אנחנו מחליטות להתחיל ללכת בצהוב וכשנגיע לתצפית נחליט מה הלאה.
העליה לא קשה במיוחד (קראתי כמה תאורים ברשת על כמה המסלול קשה, לא להאמין.. אם לי היה רגוע אז זו לא עליה קשה בכלל ) מידי פעם רואים את הר הגעש קרוב ומרשים וממש נחמד שם.
גם כמות האנשים בדרך מועטה. אנחנו לא לבד, אבל רוב המבקרים באיזור מתמקדים באטרקציות ולא בהייקינג.
מצרפת תמונות מהדרךא
כשמגיעים לתצפית היא וואו. האויר הצח, הנוף של 360 מעלות עם ההר בצד אחד והאגם בצד שני והכל ירוק ירוק….ממש נהדר.
עצרנו לשם להרבה זמן כולל פיקניק קטן של כריכים שהבאנו. והתלהבנו עד מאוד.
גם צילמנו כמובן מליון תמונות. הן לא הצליחו לתפוס את הקסם של המקום אז תצטרכו להאמין לי.
פה אחד של שתינו אנחנו מחליטות להמשיך למסלול האדום אבל משהו משתבש התחלנו לרדת וציפינו למצוא את הפיצול אבל לא מצאנו.
בסופו של דבר שאלנו מדריך של קבוצה שהיתה שם והתברר שהפיצול היה בתצפית….לעלות שוב למעלה כבר היה מוגזם. ויתרנו.
וכך היגענו למטה לתצפית נוספת שהיתה גם מקסימה (ודומה ) בכל פינה היו בה צמחים צבעוניים ומוזרים שנראו זהים 2 טיפות מים לאלה שראינו בהוואי . ליד המסעדה היו כסאות נוח. קנינו זירו קפוא והסתלבטנו שם שעה ארוכה.
בערב יש לנו היום כרטיסים למרחצאות מפוארים, אני רוצה לטייל עוד קצת , הילדה רוצה לנוח.
אנחנו מתפצלות היא לשנ"צ במלון ואני למפלי לה פורטונה.
המפלים כוללים 500 מדרגות ( ירידה ואח"כ עליה ). ובתחתית מפל גדול ומרשים.
אני מגיעה לשם קצת לפני 16 והמקום נסגר ב 17 אבל אעשה זאת.
המקום מוצף אנשים, כל אלה שלא היו במסלול בארנל 1968 נמצאים פה.
לרדת 500 מדרגות זה לא כיף.
למטה מקסים.
המים לא מרגישים לי קפואים למרות שעדיין קרים מאוד, הייתי מנסה להכנס אבל באתי לבד בלי בגד ים או מגבת ואין מצב להכנס למים. אני די מתבאסת אבל זה מה יש. לא מבינה למה המים כל כך קרים בכל מקום שהיינו הרי חם מאוד …אלה לא מי הפשרת שלגים. אז למה הכל קפוא?
אחרי שסיימתי לצלם ולנוח מתחילה את הטיפוס למעלה. 500 מדרגות זה לא צחוק. אני מתה בדרך איזה 100 פעם. וההרגשה שכולם כולם עוקפים אותי. מקום ראשון בפדלאות. ( מצד שני 95 אחוז מאלה שעוקפים אותי בגיל של הבת שלי…אז אולי בכל זאת אני לא כל כך גרועה )
אז הנה קצת תמונות מהמפל
שרדתי כדי לספר ועליתי את כל ה 500 מדרגות.
חוזרת למלון לנוח
בערב יש לנו כרטיסים למרחצאות .Baldi Hot Springs
את הכרטיסים קניתי מזמן ( כי קראתי שהרבה פעמים אין מקומות ברגע האחרון ) במחיר מטורף משהו של 428 שח.
גם כשמשלמים מחיר כזה צריך לשלם בנפרד ללוקר וזה ,מודה, עיצבן אותי.
המקום מושקע בטרוף. מלא ברכות בדרגות חימום שונות עם מליון סוגי זרמים מפלים וג'קוזי.
יש גם מגלשות אבל פחות התעניינו.
היה כיף.
האם אפשר ללכת למרחצאות הפחות מושקעים והזולים בהרבה – ניראה לי שכן אבל לא ניסיתי.
אכלנו שם ארוחת ערב קלה של שניצלונים ציפס וגלידה. היה מצויין.
בהחלט מומלץ – אם כי ניראה לי שווה להמר על המרחצאות הפחות מושקעים וזולים בהרבה
לא צילמנו שם. אפשר לראות תמונות בלינק שצרפתי.
נפלנו הרוגות למיטה, בלילה התעוררתי ושמעתי גשם…נו בטח יפסיק עד הבוקר אנחנו בעונה היבשה לא? ובכלל אומרים שיורד פה גשם לתקופות קצרות וזהו. ועד עכשיו היו 5 ימים עם שמיים כחולים. מזג האויר הוא לא ISSUE לא? ( הבנתם כבר שהוא כן נכון )כ
היום השישי : סיור שוקולד וקפה, צפיה בעצלנים וגשם
בבוקר הכל רטוב. השמיים אפורים ועננים כבדים רובצים על כל האיזור.
אם יש באיזור הר געש זו שמועה כי אין שום שמץ של זכר לקיומו.
אני בגדול מתעלמת …בטח יעבור תיכף. זה מה שמבטיחים לא? יורד גשם לזמן קצר וזהו.
אחרי ארוחת בוקר יש לנו סיור במטעי שוקולד וקפה ב חוות השוקולד של דון חואן .
שוב 15-20 דקות נסיעה.
הגענו מוקדם יש שם חנות מזכרות די מדליקה עם שתיה חינם של מיני קפה ושוקו חם ( אפילו לי , ששונאת שוקו הוא היה ממש טעים).
בסיור השתתפו 15 אנשים.
את פנינו קידמה חיה מעין לטאה/זיקית שניראתה בול חלק מהעלים. מדליקה לגמרי
התחלנו בלראות עצי ופירות קקאו שונים,
בהמשך שברנו את פרי הקקאו ( אני התנדבתי ושברתי אותו במכה קשה על אבן ). אין שום קשר ביו המראה לבין קקאו, ומתברר שאפשר גם לטעום והטעם מזכיר במשהו את פרי הליצ'י.
משם עברנו לתהליך היבוש
אח"כ לטחינה ואז לחלק הכיפי שבו הכנו עם האבקה המרה שוקולד ע"י ערבוב עם חומרי טעם שונים ( סוכר, וניל אבקת חלב ועוד ) יצא די נחמד 🙂 ( ז"א טעים אבל לא להגזים בציפיות )
כשסיימנו עם השוקולד עברנו לקפה.
ככה ניראה עץ עם פולי קפה.
גם בקפה כמו בשוקולד עברנו את תהליך היבוש וההפקה, עד להכנת הקפה עצמו. היה כבר פחות מעניין. אפשר היה לוותר על החלק הזה.
הסיור סה"כ כיפי ומעניין. לא ארוך מידי.
הוא מתבצע בגינה ענקית/יער קטן שמיועדת לנושא , והמעבר בתוכה הוא תחת סככות כך שיכולנו להתעלם מהגשם שהמשיך לרדת מידי פעם.
בסופו של הסיור חוזרים לחנות המזכרות שותים עוד שוקו חם/קפה וגם מקבלים שוקולדים טעימים שמוגשים לנו ( טעים בהחלט אבל לא לצפות לשוקולד שווצרי – זה לא ).
מסיור הקפה אנחנו נוסעות , שוב, ל JUNGLE BOWL במרכז לה פוטונה. ביקור פרידה כי מחר אנחנו ממשיכות הלאה מהעיירה.
הפעם דווקא בחרנו קערה פחות מוצלחת. קורה
אחה"צ בחרנו בסיור צפיה בעצלנים. אני אפילו לא זוכרת באיזה חברה …יש רבות ולדעתי כולן אותו הדבר.
הסיור כולל כ 10 אנשים ומדריך. מסתובבים ביער, המדריך מחפש עצלנים ( תכלס הוא יודע בדיוק איפה הם, הם לא זזים יותר מידי ).
כשהוא מזהה אחד במרומי העץ הוא מכוון אליו את הטלסקופ וככה אפשר לראות אותו יותר טוב ( האמת גם ככה בקושי).
אותי הז'אנר הקוסטריקני לראות חיות בטלסקופ , לא ממש מרגש. עדיף כבר בגוגל לא?
נופר שבאמזונס של פרו החזיקה עצלן בידיים מתקשה להתרגש מהעצלן בראש העץ שרואים בקושי עם טלסקופ.
וכדי שיהיה עוד פחות כיף מתחיל מבול, אני לובשת את מעיל הגשם, אבל השילוב של 1000 אחוזי לחות, מעיל גשם ומבול הוא די סיוטי. הקבוצה נחלקת לאלה שמעדיפים להרטב לגמרי…( שזה גם לא כיף ) לבין אלה שמעדיפים ללבוש מעיל גשם ולהרטב לגמרי גם מהגשם וגם מזיעה.
ניראה לי שרמת ההנאה שלי מהסיור די ברורה.
די שמחנו שנגמר. (שמה תמונות של עצלנים מטלסקופ ואיזה צפרדע זוהרת בכתום )
נסענו למלון למקלחת והחלפת בגדים.
קנינו פיצה וקצת אוכל סופר וסיימנו את היום ברביצה.
היום השביעי : ריו סלסטה ( Rio Celecta )
היום עוזבים את לה פורטונה וממשיכים לשמורת ריו סלסטה מרחק שעה וחצי נסיעה.
תשמעו מה כתבו על השמורה:
"שמורת הטבע Tenorio Volcano National Park הוא אחד המקומות הקסומים בקוסטה ריקה. תופעת טבע מיוחדת גורמת למים שבו להיראות בצבע טורקיז עז ומרהיב. וזה לא נגמר בזה. הצבע מתקבל בהמשך למפגש נהרות בצבע "רגיל" משמתאחדים לנהר אחד ואז ממש ניתן לראות את השינוי בצבע המים שמקבלים את הגוון הטורקיז. ללא ספק, מדובר באחד המחזות היפים שתראו."
ממש חיכיתי לטיול הזה.
ערב קודם כשלמדתי את פרטי הטיול נתקלתי בהערה באחד הבלוגים שטענה שביום גשם ואחרי ימי גשם תופעת הצבעים היפים נעלמת. חיפשתי עוד מקורות ולצערי הנושא צויין שוב ושוב.
כבר כשנסענו לשם הייתי מודעת שאני הולכת להתאכזב.
מזג האויר המשיך בסורו. ירד גשם בלילה, הכל רטוב , והגשם לאורך כל הנסיעה ( בכביש רגיל ותקין ) יורד ומפסיק לסרוגין.
כשהגענו לשמורה הפסיק הגשם.
חנינו במגרש מימין שבו החניה עלתה כמה שקלים ( לא זוכרת כמה ).
יש במקום כמה מסעדות ודוכני פירות.
ומתברר שאי אפשר לקנות כרטיסים לשמורה במקום אלא רק ONLINE ולטובת אלה שלא ידעו ואין להם קליטה ( לאף אחד אין קליטה ) יש עמדה ספציפית מתחת לסככה שבה יש WIFI ואפשר לקנות.
עוד מתברר שיש שעות כניסה. ואי אפשר לקנות כרטיס ולהכנס. השעה היתה 12 וקנינו כרטיס ל 12:15 ונכנסנו עם קבוצת ענק שחיכתה יחד איתנו לשעה. השעה הבאה לכניסה היתה 14 …איזה מזל שלא הגענו יותר מאוחר.
אנחנו מקבלות מפה והסברים ( או מצלמות אותם מלוח מודעות מי זוכר…) ויוצאות ליעד הראשון מפל כחול כחול שנשפך לבריכה מקסימה ( המים געשיים ואין אפשרות לשחות ).
ההליכה למפל וחזרה אמורה לארוך שעתיים. ואפשר אחרי המפל להמשיך לעוד יעדים של לגונות כחולות קסומות.
הדרך לא קשה במיוחד, אבל מאוד בוצית.
יער גשם קלאסי. חביב . שום דבר שלא ראינו.
כשאנחנו מגיעות למפל, כצפוי מהאזהרות ברשת, הצבע הכחול כחול כחול איננו. למרות שידעתי קיוויתי שאולי בכל זאת יהיה, אבל לא. עדיין בריכה ומפל מקסימים ועמדנו לצפות בהם זמן מה.
המפל מאוד פוטוגני ולכן קבלו הרבה מאוד תמונות שלו
משם אנחנו חוזרות חזרה ופונות למסלול לכיוון הלגונות.
בדרך מתחיל מבול רציני. , אנחנו עומדות מתחת לסבך עצים צפוף מאוד שדי מגן עלינו מהגשם ומחכות שיסתיים. מה שלמדנו כבר באיזור זה שפרצי הגשם קצרים. אחרי רבע השעה הגשם נפסק ואנחנו ממשיכות.
אחרי כחצי שעה מגיעות ללגונה הראשונה. ממש יפה ושוב לא כחולה.
כבר הלכנו לא מעט בבוץ, מחליטות לחזור בדרך חזרה אנחנו נתקלות בדוב נמלים. לא מרחוק לא עם טלסקופ ממש לידנו על העץ. וזה היה ממש מרשים ומרתק. אנחנו ועוד מליון מטיילים נעצרנו לידו הרבה מאוד זמן וצפינו. הוא מצידו היה אדיש לחלוטין לנוכחותנו.
מהשילוט שראיתי אח"כ מתברר שזו חיה מאוד אופיינית לאיזור. סוף סוף ראינו חיה מיוחדת מקרוב.
יצאנו מהשמורה די מותשות. למרות הגשם חום אימים. בדוכנים ליד מוכרים פירות ושתיה קרה. קנינו שקיות אננס שחיכה לנו בתוך ערמות קרח ונהננו מאוד.
מסקנות :
1. אין צורך להזמין מקום לינה במיוחד בריו סלסטה ( כמו שאנחנו עשינו ) אלא לנסוע הלוך חזור מלה פורטונה, ובהנחה שנשארים באיזור כמה ימים אפשר ביתר גמישות לבחור יום עם מזג אויר טוב ( ואחרי יום ללא גשם) ולהגיע לשמורה לטיול.
2. להזמין מקום מראש באתר השמורות של קוסטה ריקה ( כבר נתתי את הלינק שלו קודם לכן ).
אנחנו לא עשינו את כל הדברים הנכונים הללו, ומשם אנחנו נוסעות ללינה שלנו ( שממש קרובה לשמורה ).
אבל בדרך עוצרות כק"מ משם במקום שבו ניתן לרחוץ בנהר, שימו בוויז או בגוגל מפס Rio celecte free pools .
הבריכות ממש חמודות ומרעננות. אבל המיים קרים מידי בשביל להתרחץ, הסתפקנו בלרבוץ על האבנים לשכשך רגליים ולנשנש ממתקים. היה סיום כיפי ליום.
לקראת ערב אנחנו נוסעות למלון שהזמנו באיזור. 20 דקות נסיעה חלקן על דרך עפר ואנחנו מגיעות למקום שנראה מבחוץ ממש נחמד וקסום בתוך מטע שוקולד…..
המלון נקרא Teronio lodge ואני ממש ממש ממליצה לא להגיע לשם. קטסטרופה אמיתית. אין מים חמים במקלחת, מיטות לא נוחות, הגישה לחדר בחושך מוחלט שהיינו צריכות להדליק פנסים של הסלולר…..נפילה שכזאת אני מתקשה לזכור.
המקום גם חור שאין דברים כאלה. יש כמה מסעדות במרחק נסיעה אבל הן ניראו ממש ממש רע. בסוף מצאנו איזה סופר עלוב וקנינו משהו כדי לא לרעוב.
הקיצר – המלצתי טיול יום מלא מלה פורטונה ולחזור ללון בה.