התחלת הטיול - אנסי
יוצאים לדרך
טיסת איזיג'ט יוצאת לז'נבה ע"פ התכנון ב 13:00 בצהריים. כראוי בימי יולי 2022 שבהם התורים בבן גוריון מגיעים לאורכים של ק"מ ארוכים, אנחנו מתייצבים בטרמינל 1 ארבע שעות לפני הטיסה. איתנו רק טרולי עולה למטוס (+ תיק גב ) מחשש לאובדני המזוודות המאפיינים את התעופה העולמית.
ניסיתי מראש לשערך אם מדובר בשעה עמוסה או לא….אבל בדיעבד האם 12 טיסות בטווח שעתיים משעת הטיסה שלי זה הרבה? מעט? ממוצע? הנתון הזה לא אמר הרבה ולא לקחנו צ'אנסים.
בגלגל המזל של בן גוריון הגענו לשעות רגועות. אחרי כ 45 דקות ( שרובן בתור לבטחון של ציוד שעולה למטוס) הגענו לדיוטי פרי המשמים של טרמינל 1. אחרי שמיצינו אותו מצאנו פינה רחוקה ככל האפשר מכל עם ישראל החשוד כחולה בקורונה (זוכרים גל שישי ועשרות אלפים חולים ביום) וחיכינו נחנקים בתוך ה N95 שלנו (מיילא נחנקים אבל האוזניים כבר יצאו לי מהמקום).
הטיסה המריאה באיחור קל, והיתה נוחה להפליא (מישהי פה זכרה להזמין מושבים ביציאת חרום ), עברה איזה 15 דקות של קפיצות מטורפות בחלקה האחרון (סיוט לא קטן עבורי) ונחתה בקלילות בז'נבה.
אחרי ביקורת דרכונים ארוכה ארוכה (45-50 דקות) אנחנו עושים את דרכינו לחפש את המעבר לאיזור הצרפתי שבו נאסוף את הרכב.
איך מגיעים לאיזור הצרפתי :
לאחר היציאה מהמכס פונים שמאלה ומחפשים משמאל לאחר כ 50 מטר מדרגות נעות למעלה שעליהן יש שלט Secteur France וציור של דגל צרפת. למעלה ממשיכים עם השילוט הזה הלאה, בדרך תפגשו איש בטחון צרפתי שידרוש לראות כרטיס עליה למטוס (הראנו לו דיגיטלי ) ומשם מגיעים לאיזור השכרת הרכב.
מציעה לסרוק בסוכנות ההשכרה בר קוד שנותן לינק ל GPS למיקום המדויק של החזרת הרכב מכיוון שהחזרה בטעות באיזור השווצרי כרוכה בקנס (לא יודעת כמה אבל קנס לא קטן).
עוד חצי שעה ואנחנו ברכב , יוצאים בדרך לאנסי.
בדרך עוברים לקנות מדבקה לאוטוסטרדה השווצרית. אומנם חשבתי לוותר כדי לחסוך ולנסוע דרך דרכים לא מרכזיות אבל השעה כבר מאוחרת אנחנו עייפים וזה לא הזמן המתאים להתברברויות.
את המדבקה לא ניתן לקנות במעבר הגבול (כמו שהובטח בהרבה מאוד סיפורי טיולים שקראתי). מייד אחריו שמתי וויז לתחנת דלק קרובה ובה קניתי את המדבקה
כשעה נסיעה ודקה לפני סגירת דלפק הצ'ק אין אנחנו מגיעים למלון באנסי ( לזכותם אומר שהם התקשרו שראו שלא הגעתי עד 19:30 ושלחו הנחיות איך לקבל את המפתח , היכן לחנות וכו ).
את הערב סיימנו בשוטטות בסמטאות אנסי, מצאנו את עצמנו מרחק דקה הליכה מהתעלות המפורסמות.
השתקענו במסעדה שהומלצה באחד מהבלוגים שקראתי אבל לטעמינו היא היתה די גרועה אז לא נחזור על ההמלצה.
אנסי - העיירה האגם ותצפיות סביב לה
קמים בבוקר מלאי ציפיה ליום חדש.
מזג האויר נהדר, לא חם מידי ,לכל היותר מעונן חלקית. השמיים מבעד לחלון כחולים.
מתחילים בארוחת בוקר במסעדה שבחרנו ב TRIP ADVISOR – בחירה לא משהו "מסעדת בריאות" כזאת. קיבלתי איזה חתיכת לחם עם איזה 2 אבוקדו שלמים מעורכים עליה.
אנחנו משוטטים במרכז אנסי, העיירה באמת מקסימה. והתעלות הרבה יותר יפות באור יום מאשר אתמול בערב.
הרחובות שוקקים תיירים. יש וויב טוב של חופש ושלווה ברחובות.
מה שמעניין שרוב האנשים הם מבוגרים בגיל העמידה , שמבלים זמנם בהתנהלות איטית ובישיבה באין סוף בתי הקפה לאורך הסימטאות והתעלות.
וזה בניגוד לשאמוני שאליה נגיע עוד ימיים, שמתאפיינת בצעירים נמרצים שצועדים ברחובות עם תיקי גב ומקלות הליכה מוכנים לטרק הבא.
זה מאוד בולט ב – 2 העיירות.
הרגליים לוקחות אותנו, כמובן, לאגם. הוא מרהיב כחול יפהפה ומשרה אוירה כיפית.
המטרה שלנו טיול אופניים סביב לאגם ( טוב ברור שלא סביב , מדובר באגם ענק אלא רק חתיכת דרך עד שימאס ).
יש לי רשימה של חנויות שמשכירות אופניים למשל Roul' Ma Poule או Pedal' Douce כבר שכחתי במי בחרתי. זאת היתה חנות צמודה לאגם במרחק מספר דקות מהתעלות.
מכיוון שהחלטנו מראש לוותר על אופניים חשמליות לא טרחנו לעשות הזמנה מראש ואכן לא היה צורך (גם חשמליות היה להם למכביר אם היינו רוצים).
50 יורו לשעתיים ל 2 זוגות אופניים ( התשלום בסוף לפי כמות הזמן שלקחתם – אין צורך בהתחייבות מראש ).
קיבלנו קסדות וסל (בשבילי) וגם מנעול + הנחיות הגעה לצד המישורי של האגם ויצאנו לדרך.
הרכיבה כל כך כיפית, מישורית ולא קשה. שביל אופניים מוגדר ורחב דיו.
יש המון מקומות עצירה בדרך ,חופי רחצה , פארקים. אפשר לנוח ללקק גלידה להתרחץ באגם אם רוצים.
חלום. מה עוד צריך אדם בחיים כדי להיות מאושר. ( המממ לא ליפול מהאופניים הצלחתי למרות שהיה קטע שבו חלמתי סטיתי למסלול ממול וכמעט התנגשת בצרפתי מבוהל..שנינו שרדנו אבל בקושי )
אחרי 10 קמ לכל כיוון ( במסלול באמת מישורי לגמרי) מיצינו את החוויה החזרנו את האופניים וחזרנו לעיר ולתעלות.
עכשיו גלידה על הפרק.
בכל בלוג שקראתי בלי יוצא מן הכלל הוזכרה הגלידריה Glacier les Alpes כולם משבחים אותה וכולם מזהירים מתורי ענק.
אז לפני שהסתפקנו אפילו לחפש ראיתי מול העניים…את השלט הזה בדיוק. רק שלא היה שם אף אחד.
קנינו 2 מנות ענק ( לא התכוונו כולה ביקשנו 2 טעמים וקיבלנו חצי קילו גלידה בערך בגביע…שכמובן יפול ממנו בשלב מסוים ).
הגלידה באמת משו משו, מתחרה בכבוד בטובות הגלידריות האיטלקיות.
נחזור אליה שוב , ויותר מפעם אחת.
עכשיו אחרי שראינו את האגם מכל פינה למטה היגיע הזמן לתצפת אליו מלמעלה. פנינו מועדות לתצפית המפורסמת מכולם Col De La Forclaz. כל שצריך זה חמש דקות הליכה למלון לקחת את הרכב ואנחנו מתפתלים במעלה ההר אל עבר התצפית.
ממגרש החניה המרווח אנחנו מטפסים לכיוון המבנה שמתברר כבית קפה שמשקיף על תצפית מהממת.
מיפגש ראשון עם תופעה שנמצאת בכל מקום באיזור. ליד כל תצפית, אגם, מפל או קרחון מייד קם לו בית קפה שהישיבה בו מספקת את הנוף הכי יפה שאפשר לראות. אנחנו פחות בעניין של הבית קפה והרשימות שלי אומרות לא להתעצל ולעלות למעלה למקום שממנו קופצים הגולשים בגלשני הרוח.
אז איתרנו את השביל וטיפסנו. הטיפוס לא ארוך אבל מאוד תלול. מתנשפים המון ומגיעים.
יש משטח של דשא מלאכותי ( מה מה מה עושה במקום כזה דשא מלאכותי חסר לכם מיים לדשא אמיתי ) שאפשר לשבת עליו ולהתענג מהשקט. התצפית החלומית וגלשני הרוח בשמיים מוסיפים הרבה לאוירה ולעניין.
רוב האנשים שעולים לתצפית לא מגיעים לחלק העליון. שקט שם פסטורלי – מ ה מ ם.
ב 15:00 אחה"צ אחרי שסיימנו להסניף את את הנוף והאוירה בתצפית אנחנו מבלים שעתיים בניסיון לקנות לתומר נעלי הליכה. הביקור בדקתלון הוא כשלון. לכאורה מוכרים שם את המותג SALOMON אבל רק לכאורה. בכל החנות היה זוג אחד נעלי גברים שלהם במידה 41. בסוף קנינו נעלים נחמדות (אבל לא גבוהות) כקולומביה בלב אנסי. 100 יורו. מחיר מצויין.
התוכנית עכשיו היא ללכת לשחות באגם.
אנחנו חוזרים למלון לקחת בגדי ים ומגבות, נשארים לנוח מעט במזגן והחשק לשחות באגם הולך ויורד. ( באמת בא לך להכנס למיים עכשיו הוא שואל אותי – האמת שלא ).
אלטרנטיבות – אני פותחת את החוברת העבה עבה שלי ובוחרת בתצפית נוספת, הפעם CRET DE CHATILLON
התצפית נמצאת על רכס בשם SEMNOZ , הדרך כולה עוברת ביער עם תצפיות מידי פעם, אבל לא זכו לתואר מדהימות.
רגע לפני ההגעה לסיום הדרך ( מגרש חניה ובית קפה כמובן ) יש מצד שמאל תצפית יפהפיה לאגם (ובאמת שהתבלבלתי עם הכיוונים ואני לא יודעת אם זה אגם אנסי או בורג'ה)
באיזור החניה אנחנו לא מוצאים שום תצפית , אחרי תחקורים בבית קפה מפנים אותנו לטיפוס על הגבעה הסמוכה בין מליונים גללים של פרות….בראש הגיבעה יש תצפית יפה ורואים את האגם ( שוב אין לי מושג מי מהם ) במרחק רב מאוד.
לא דומה בכלל לתצפית הקודמת היה נחמד אבל אפשר לוותר.
מצרפת מעט תמונות מהתצפית הזאת, כאמור היא לא היתה מדהימה.
תם ונשלם היום הראשון לטיול.
אנסי הפתיעה אותי לטובה. רוב התכנונים וההכנות שלי היו למסלולים בשאמוני. איכשהו פחות ציפיתי לקסם של אנסי. וביחוד של האגם שלה. יום טיול שעל סף המושלם