היום השני - נוסעים צפונה
הדרך צפונה
התחזית מבטיחה עוד יום יפה (אח"כ היא טוענת שיהיו 5 ימים גשומים עדיף להדחיק) ואני מחליטה שאין מה לדחות את הנסיעה צפונה. לפחות היום השמיים כחולים והשמש זורחת ויש מה לראות בדרך.
ארוחת הבוקר במלון שלנו מאוד עשירה, עם בופה נאה והגשה של מנה אישית ומפונפנת לשולחן (בחירה פר אדם). אבל מה יש להם במונטנגרו שאין סתם לחם פשוט…..פוגם רבות בארוחה שהיתה לא רעה.
מעמיסים את המזוודות (ז"א תומר מעמיס לא סתם השקעתי בו שנים רבות) ויוצאים לדרך.
אנחנו לכיוון PLUZINE (עם עצירה לתצפית באגם סאלנו) שם נוכל לצפות בנהר ה PIVA ומשם נמשיך למעבר ההרים SEDLO עד ל ZABLJAK בשמורת דורמיטור
מצרפת לינק למפה של המסלול שעשינו ביום הזה https://goo.gl/maps/4oZVLWjQdrPZ5QZp9
מהר מאוד הדרך מתחילה לטפס למעלה לכיוון ההרים, ושוב נפרש מתחתינו המפרץ הכחול המהמם, הפעם מכיוון אחר.
המנהג של מונטנגרו למקם ספסל בכל נק תצפית/נוף חביב מאוד בענינו ואנחנו עומדים ומצלמים ועוצרים ומצלמים….ולא נמאס
כשהדרך מתרחקת מהים מתחילים לנסוע ברצף. הכבישים סה"כ טובים ( אין אוטוסטרדות ) והנסיעה היא עם נוף הררי חביב, אבל לא מרגש.
אחרי נסיעה של כשעה וקצת אנחנו מגיעים לתצפית על אגם סלאנו. התצפית מפתיעה אותנו לטובה, מבחינתי זו היתה סתם נקודה על הדרך לעצירה קצרה לא ציפיתי שתהיה כל כך יפה.
אתן לתמונות לדבר.
אנחנו שוקלים לרדת לאגם עצמו אבל כבר כמעט צהריים ויש עוד כל כך הרבה מה לעשות בדרך, מוותרים.
עוד נסיעה לא ארוכה ומגיעים ל PLUZINE אנחנו מחפשים בה מסעדה עם המלצות (נכשלים) ובזמן החיפושים נתקלים כבר בנהר/אגם ה PIVA בצבע טורקיז משגע
המסעדה שבחרנו בה בלית ברירה היא מייד בכניסה ל PLUZINE בתחנת הדלק.
מציינת זאת כדי שלא תאכלו שם. היה נורא. הילדים הזמינו המבורגרים שנראו כל כך מחריד שהכל נשאר בצלחת בלי טעימה.
דווקא המרק עגבניות עם אורז שאני הזמנתי היה חביב.
אנחנו מצטיידים בממתקים ועוגיות בחנות של תחנת הדלק (כי הילדים רעבים) וממשיכים הלאה למעבר ההרים סלדו (או כביש P14) כאשר בדרך שמנו נקודת עצירה ב PIVA LAKE VIEW POINT.
מקום העצירה עלוב ולא מאורגן, בכניסה לאחת מהמנהרות באיזור,
בקושי יש מקום ל 2-3 מכוניות. גם צריך לטפס על גבעות חול וסלעים לא מסודרות כדי לראות מה בכלל רואים מכאן.
אבל אז רואים את הנוף, וואו הנוף. התמונה האייקונית שרואים בכל כתבה או בלוג על מטנגרו. יפה במציאות יותר מבכל תמונה
היה לי ברשימות שם של עוד נקודת תצפית מאוד מומלצת Viewpoint Babina greda אבל הדרך (שגם ככה לא פשוטה ודי מפחידה בשלב הזה ) נראתה אפילו מפחידה יותר בכיוון ההוא, אז החלטתי לוותר.
נכנסים למעבר ההרים, תחילתו בנסיעה במנהרות העתיקות והחשוכות החצובות בסלע ואח"כ יוצאים למרחבים הירוקים.
הכביש הרבה פחות קשה מההפחדות שקראתי, מעט מאוד נסיעה על סף תהום, נדיר שצר מידי ל 2 מכוניות וגם אם כן יש ריאות טובה שמאפשרת לפנות את הכביש הרבה לפני שנתקלים פנים מול פנים המכונית אחרת.
מעט מאוד מכוניות ואין אוטובוסים או משאיות כמו אתמול.
במהלך הדרך קרו לא פעם ארועים משעשעים שראינו מכונית מרחוק, נעמרנו בצד לתת לה לעבור והיא לא מגיעה….כנראה שגם הם ראו אותנו וחיכו לנו בצד, וככה עד שמישהו בסוף נשבר.
המרחבים הירוקים המהממים שראיתי בתמונות קצת פחות ירוקים וקצת יותר צהובים, מן הסתם פונקציה של העונה בשנה.
למרות שהמעבר הרים היה יפה, זה לא היה הוואו שציפיתי לו. אולי בגלל העונה. בדרך מתחילים לראות את המבנים המשולשים ( גדולים וקטנים) המאפיינים את הבתים באיזור. ניראה לי מגניב לישון באחד כזה ( בפועל היה קצת פחות מגניב)
בסופו של דבר ( כשעתיים נסיעה ) מגיעים ל ZABLJAK מכיוון שכבר אחה"צ ובקרוב יחשיך אני לא מבזבזת זמן ומכוונת לאגם השחור.
המקום עמוס. למרות השעה והעונה. חונים את הרכב (מאוד פשוט למצוא חניה והיא בחינם) משלמים כמה יורו כניסה, קונים כמה כוסות של פטל שחור ואדם (חמוץ לא אהבתי, אבל הילדה חובבת החמוץ נהנתה) וצועדים את השביל הנעים עד האגם. (קצת פחות מק"מ).
האגם השחור הוא….אגם. מקסים וכחול בין ההרים. ממש יפה אבל לא שום דבר מיוחד למי שטייל הרבה בעולם.
פצחנו בהקפה של האגם הילדים מוחים כי לטעמם משעמם להקיף אגמים (אל תספרו להם שאמרתי אבל בד"כ זה די נכון). אנחנו מתפשרים על הקפה חלקית. מגיעים עד לאגם הפנימי ( האגם השחור מורכב מ 2 אגמים מחוברים או אגם גדול שמופרד ל 2, עניין של הסתכלות ). בדרך מצלמים ונחים על הספסלים ועושים אחורה פנה.
סה"כ חילוץ עצמות מעולה אחרי יום של נסיעות.
בשלב הזה כל מה שמעניין את הילדים (שלא אכלו) זה אוכל. אפשר להבין אותם.
אני רוצה לאתר את הצימר שהזמנתי בדרך (נפילה צפויה) מבוקינג.
הפתרון פיצה.
עוצרים במרכז (ZABLJAK היא עיירה בגודל מטר על מטר, 2 דקות נסיעה אחרי שיוצאים מהאגם השחור מגיעים למרכז) בוחרים בפיצה BALKAN , הצלחה גדולה 6 יורו ויופי של פיצה.
בזמן שהם סועדים את ליבם באוטו אנחנו מסמנים את הסופר הסמוך (נחזור אח"כ) ויוצאים למצוא את הצימר שרחוק מעט מהמרכז. אבל מה הבעיה יש לנו אוטו לא?
את הצימר הזמנתי בדרך מבוקינג
שמו Mountain house Bjanka
יש לי המלצה שלילית חזקה עליו ( וגם המלצה שלילית על בתים משולשים דמותו עם מדרגות ללא מעקה )
תראו כמה פסטורלי המקום ניראה
אבל :
1. גוגל לא הכיר והיה קשה למצוא.
2. המקום היה קפוא ולקח לחימום התת ריצפתי בערך 24 שעות להתחיל לחמם.
3. קמין העיצים שהדליקו לנו (לשעה שעתיים עד שיתחמם) לא היתה תקינה ומילאה את הבית בעשן, זה היה נורא ממש כמו לשבת בתוך מדורה. פתחנו את כל החלונות בקור כלבים.
4. הדוד הספיק למקלחת של אדם בודד (וקצרה) ובין מקלחות היה צריך לחכות כשעה וחצי…בעל הצמר החצוף אמר לי "כן אני יודע מתנצל"
5. חדרי השינה והשרותים אינם באותה הקומה (להבנתי זה נכון בכל הצימרים הללו – בצורת משולש שנמצאים בכל פינה באיזור) ולקום באמצע הלילה לשרותים כשמדובר במדרגות ללא מעקה מחליקות ובעיתיות, זה ממש ממש ושוב ממש לא כיף.
6. הצימר רחוק מהעיירה מרחק 10 דקות, וגם שיש אוטו זה בעייתי ממש. כי לא רק שאין תאורת כבישים אלא הכבישים לא מסומנים בשוליים בחלקם וכך שצריך לפנות שמאלה או ימינה לא רואים כלוםםםםם , פשוט לא מזהים את הכביש כי הפנסיןם של הרכב מאירים קדימה ולא הצידה.
7. והכי מעצבן בעל הדירה פנה אח"כ לגוגל בנסיון לסחוט ממני עוד 50 דולר. בטענה ששברנו את הוילון (שהיה שבור כשהגענו אני מצאתי אותו על הריצפה) והשארנו את הבית מלוכלך שזה ממש השמצה מגעילה וחסרת בסיס , שלא נאמר מעליבה.
כמובן שסרבתי לשלם, אבל טעם האיכס נשאר לי בפה.
אני מניחה ששכנעתי לא ללכת לצימר אבל הארכתי כדי להמליץ על בחירה נכונה.
מלון או צימר באמצע העיר, בלי קומות (לפחות לא אלה של מדרגות חסרות מעקה), ורצוי לברר מראש על החימום ועל המיים החמים.
מה שטוב בצימר היה סלון נוח ונחמד, הבאנו קצת אוכל יבש מהסופר ועוד פיצה לארוחת ערב, והעברנו ערב חביב ועצלני מול NETFLIX