היום השלישי - צוק המטיף (Pulpit Rock)
היעד היום הוא אחד מהמסלולים הפופולרים ביותר בנורווגיה צוק המטיף . אורך המסלול 8.5 ק"מ ותוספת גובה 435 מטר. ו ALL TRAILS מגדיר אותו כ Moderate . מכיוון שתוספת גובה המקסימלית שהגדרתי לעצמי היא 400 מ' אני מחליטה שאת המסלול הזה אני יכולה לעשות (אם כי העדרו של תומר שיקח לי את התיק, יתן לי יד וידחף אותי מעט בעיתית מאוד).
אולי לא אידאלי לעשות על התחלת הטיול מסלול יחסית קשה (עבורי) ועדיף לרכוש קצת כושר אבל זה המסלול של הטיול וזה מה יש.
אנחנו קמות כאמור ב 5:40 כדי להגיע לתחילת המסלול ב 7:00 בבוקר ולא לפספס את מספר שעות המזג אויר הטוב בבוקר.
כשאני מתעוררת עם השעון המעורר דבר ראשון אני מסתכלת שוב בתחזית. ללא שינוי.
ב 6:00 בבוקר אנחנו (עם כל הציוד) כבר באוטו. נאלצנו לוותר על ארוחת הבוקר בגלל השעה המוקדמת, והאוכל היחיד שיש לנו הוא הוא עוגיות לא הכי טריות שקנינו אתמול בערב בחנות הנוחות.
יש 2 דרכים מהעיר STAVANGAR לנקודת ההתחלה של המסלול. הראשונה עוברת במנהרה אין סופית מתחת למיים (25 קמ אולי..אם אני לא טועה ), השניה עוברת מעל האדמה וכרוכה במעבורת.
הדרך מהמנהרה קצרה יותר בחצי שעה, ואנחנו כמובן בוחרות בה.
מוזר קצת לנהוג 25 קמ במנהרה. זה באמת אורך בלתי נגמר. אנחנו נתקלות לראשונה באורות היפים במנהרות. סה"כ חוויה.
כשאנחנו יוצאות מהמנהרה השמיים די כחולים (מעונן חלקית) אושר גדול. ויש כבר נוף מרנין.
אנחנו מגיעות לנקודת היציאה למסלול (שידוע בהיותו עמוס מאוד, אבל עכשיו עוד לא 7 בבוקר וגם אנחנו בדימדומי עונת התיירות).
יש שם חניון גדול. מתארגנות וב 7:00 יוצאות לדרך.
מהרגע הראשון הדרך מטפסת למעלה. (ומידי פעם יש גם ירידות שרק מבאסות כי ברור שנצטרך לעלות אותן חזרה). ולא מדובר בטיפוס בשביל מסודר אלא במדרגות לא אחידות בגבהים שונים, דילוג על סלעים….הקיצר לא קליל.
כל זמן לא קצר יש עדכון כמה זמן עברנו וכמה נשאר. וכמה פעמים במהלך הדרך יש גם מפה שמראה כמה גובה טיפסנו וכמה נשאר, ואת מבנה הדרך (איזורי טיפוס ואיזורים מישוריים). קשה להגיד אם עודף המידע מעודד או מייאש 🙂 אבל הוא שם.
הנוף מהרגע הראשון יפה והולך ומשתפר כל הזמן ככל שעולים. כל פעם שמסתכלים אחורה המראות מרנינים.
השמיים שומרים על מעונן חלקית…ומשמחים את ליבי.
קשה לי ? כן. אני הולכת לאט ועוצרת המון. וכולםםם עוקפים אותי כל הזמן ( בדיעבד חשבתי על זה שאת אלה שלא עוקפים אותי אני לא רואה ….אז זה לא באמת שכולם עוקפים אותי 🙂 )
אבל אני סה"כ לגמרי בסדר. שורדת.
קבלו מעט תמונות מהחלק הראשון של העליה
בשלב מסוים ( אולי זו היתה אמצע בדרך ) אנחנו מגיעות לאיזור מקסים של אגמים קטנים.
זה יופי של מקום לעצור לנוח, לנשנש משהו ולצלם בלי סוף
מאיזור האגמונים ועד לפיסגה כבר יותר קשה. לא יותר תלול אבל אני כבר עייפה ( נופר מדלגת בקלות לידי, אז יחסית אלי לה קל ).
אבל עדיין נסבל לגמרי.
עוצמת הנוף עולה, האגמים מלמעלה, הפיורד שמופיע פה ושם
נוף מהמם שממש מרחיב את הלב
ממש ממש לפני הסוף יש עליה אחת גדולה שאני בקושי סוחבת אותה. ואנחנו מגיעות לצוק המטיף במלא תפארתו צופה על הפיורד ומרשים עד בלי די.
אנחנו נשארנו באתר כ 45 דקות. מצלמות ומצטלמות מכל כיוון.
הצוק הענקי, הפיורד המדהים וכל מה שסביבם.
הצטלמנו על הצוק כמו כולם.
מפאת השעה המוקדמת לא היו תורים לצילום ( מבינה שאח"כ יש ).
מצרפת מליון תמונות, לצערי השמש היתה ממש מול העניים ( והמצלמה ) ולא מעט מהתמונות יצאו מסונוורות. קבלו את מה שאפשר היה ( ואם יש מזג אויר טוב כל היום צאו לשם מאוחר יותר ).
הרבה אנשים התנחלו על הצוקים סביב אבל לנו היה די קריר ונשבה רוח די חזקה ואחרי 45 דקות אנחנו יוצאות בחזרה.
בד"כ הדרך חזרה בירידה היא קלילה, אבל לא במקרה הזה. הקיפוץ בין האבנים הגדולות והמדרגות הגבוהות לא קל גם בירידה.
אותן ירידות מעצבנות במהלך הירידה הופכות להיות עליות עוד יותר מעצבנות במהלך הירידה.
לי לא היה קל. אבל שוב היה נסבל לגמרי.
הנוף היפה עוזר גם בדרך חזרה, והשמיים מתעננים בהדרגה. אין ספק שההחלטה לקום מוקדם ולצאת מוקדם למסלול היתה הכי נכונה שיש.
כשאנחנו מגיעות למטה אני מאושרת. עשינו זאת. זה לגמרי לא מובן מאליו.
קצת (הרבה) מנוחה, בקבוק זירו מרווה, קצת משוטטות בחנות מזכרות שצמודה לחניה.
ואז נזכרות שמתות מרעב. בכל זאת מ 5:40 בבוקר אכלנו כמה עוגיות לא טריות.
אנחנו מחפשות בעיר הסמוכה ומוצאות מסעדת המבורגרים עם המלצות סבירות.
לא רשמתי את השם שום דבר מיוחד.
הנסיעה חזרה ומציאת מקום חניה (ללא תשלום- בדקתי כמה פעמים) לוקחות שעה. ואנחנו משביעות את הרעב בהמבורגר.
בחוץ כבר מעונן לגמרי ויורד גשם.
גם הראות כבר גרועה.
אין שום טעם בלנסות לטייל עוד. אנחנו עוברות להסתובב במרכז העיר, ובאמת אם יש מרכז עיר וחנויות מה עושים…שופינג.
ומתברר (לפחות בעיר STAVANGAR) שלא יקר במיוחד ואנחנו מסיימות שעה וחצי של סיבובים עם שקיות בגדים.
סיום מצויין ליום מעולה.
מחר אנחנו מטיילות בעיירה (או שזו עיר אין לי מושג ) ODDA.
הנסיעה בין הערים אמורה לקחת שלוש וחצי שעות. ואת שעות האור שנשארו היום אנחנו מנצלות לטובת התקדמות צפונה וקיצור נסיעות למחר.
הלינה שלנו בעיר Haugesund נסיעה של שעה וחצי מ STAVANGAR . הזמנתי לינה דרך בוקינג במלון בשם Home Hotel Amanda שכלל ארוחת בוקר וערב במחיר המלון ( מוזר משהו אבל זה מה יש ).
הנסיעה קלילה ,תוך כדי נסיעה גילינו שהדרך כוללת מעבורת. כמה שזה פשוט מגיעים למעבורת עולים …נשארנו באוטו , וכשהיא מגיעה ממשיכים בדרך. לא צריך לשלם התשלום אוטומטי דרך חברת ההשכרה גם למעבורות וגם לכבישי אגרה (לא שזה היה זול אבל נוח זה היה). כך ש 1:34 שעות ע"פ גוגל מפס היה בעצם פחות משעה נסיעה בפועל.
המלון חביב מאוד. נמצא ממש על המיים במקום תוסס ומלא מסעדות וברים (יש חניה צמודה). היה יכול להיות מקסים אם לא מזג האויר הקודר.
המחיר 200 דולר ללילה.
אני אוכלת שם ארוחת ערב שכלולה במחיר ( רבע עוף ותוספות ). נופר לא התלהבה והזמינה פיצה.
ככה סיימנו יום טיולים אמיתי ראשון ומהמם ביופיו.
