היום הרביעי- מיקרו פאפיגו, גשר קלידוניה , תצפית מכפר ויקוס, פליאו גריפוי וחזרה לסלוניקי
יום מאוד עמוס לפנינו , הרבה הרבה השלמות קטנות ופינות חמד שרצינו לראות ולא הספקנו ועוד פגישות עבודה אחה"צ לפני טיסת הלילה חזרה הביתה.
ארוחת הבוקר בצימר נחמדה ועשירה כמו בכל מקום אחר ביוון.
ואנחנו יוצאים למיקרו פאפיגו בכביש המתפתל בין הכפרים עם נוף של ההרים הגבוהים שהופך את הדרך לנופית ומאוד יפה.
בדרך עוצרים בבריכות רוגובו (POOLS OF ROGOVO ) מדובר בגבי מיים או תעלה החצובה בסלע עם בריכות קטנות בניהן. הרשימות שלי אומרות שהמיים נעימים ופחות קרים (מהנהר), צבעם כחול וכיף לשחות בהם אבל העדכונים האחרונים בפורומים בפייסבוק מספרים שמעופש ודי יבש.
הגירסה מהפייס נכונה. שחיה לא תהיה פה (לא שחשבתי) אבל המקום עדיין מיוחד בגלל מבנה הבריכות והחציבה של המיים בסלע. שווה להכנס להציץ גם בתקופה הזאת של השנה, הגישה פשוטה חניה בצמוד והליכה קלילה.
אנחנו מגיעים למיקורו פאפיגו , חונים בכניסה ויוצאים ללכת לאיבוד בין הסימטאות (אכן הלכנו לאיבוד לקח זמן עד שמצאתנו חזרה את הרכב).
הכפר דומה לאחיו פאפיגו הגדול אבל משהו בו אפילו משובח יותר. הנוף ההררי סביב מהמם.
שיחי גפן צומחים מעל סככות בכל מקום.
קסם של ממש , כיף להסתובב שם.
בסוף אנחנו מוצאים את עצמנו במסעדה ה"מפורסמת" של הכפר העונה לשם (המוזר משהו) 1700.
הטיפוס אליה מפרך אבל בתמורה ישבנו במרפסת המשקיפה על נוף מטמטם ושתינו קפה (ויקר). היה שווה לגמרי.
משם חזרה לאוטו (אחרי התברברות קצרה) ואנחנו נוסעים לנקודה קסומה שעליה קראנו בפורומים השונים שניקראת פליאו גריפוי. מדובר בקטע שבו נהר הוידומאטיס פונה שמאלה ומתרחב. והמראות והשלווה יוצרים פינת קסם היפה ביותר באיזור (והתחרות לא פשוטה).
קשה היה לאתר את הנקודה ממנה מגיעים לאתר אז אנסה לתת תיאור מוצלח.
יש לחנות בחניה של גשר אריסטי. ההתחלה של המסלולון לפליאו גריפוי היא בסוף החניה (בחניה עצמה לא לעבור את הכביש) ממש בקצה שלה שבה יש מעין כניסה/פירצה בגדר. המקום מעל הנהר בסוף ה"טיילת" מעליו ומתחיל שם שביל הליכה ברור.
אחרי רבע שעה הליכה ביער לצד הנהר (עם הרבה פינות חמודות במקום, אפשר לפקנק שעות אם רוצים והיו שם גם אנשים שהקימו אוהל והתנחלו) מגיעים לפינה שניקראת פליאו גריפוי. זו נקודה בה הנהר מתרחב ו"פונה שמאלה". ישבו שם אנשים עם ספר …באמת אפשר להיות שם שעות אם יש לכם זמן.
לנו אין כאמור כל כך הרבה זמן, אז הסתפקנו ברבע שעה קסומה בפינת הגן עדן הזאת
היעד הבא גשר קלידוניה (Klidonia Bridge) עוד גשר עתיק אבל הפעם יש המון מיים מתחתיו והמראה שונה לגמרי מהנוף החרב של גשרי מחוז קיפו.
את האוטו השארנו כקילומטר מהגשר (אפשר להמשיך הלאה ברכב למתעצלים, מדובר בכביש עפר ברמה סבירה)
הדרך הרגלית קלה מישורית ויפה וירוקה להפליא
הגשר העתיק נהדר (במיוחד לחובבת גשרים כמוני) כשיש מיים כחולים/ירוקים הכל ניראה כל כך אחרת. מצלמים מעליו מתחתיו ומצדדיו.
משם ליעד האחרון תצפית לקניון ויקוס מהכפר ויקוס.
הפעם מדובר בתצפית ללא מסלול הליכה.
חונים בכפר , ומייד מגיעים לטיילת מסודרת עם תצפיות מרהיבות על הקניון.
התצפית לא פחות יפה מבלוי לדעתי, אבל מכיוון שמתאמצים פחות להגיע אליה ההרגשה שהיא מתגמלת פחות.
הנה התמונות תשפטו לבד
אנחנו מסיימים את הביקור בויקוס בגלידה בקיוסק ויוצאים לדרך הארוכה בחזרה.
אחרי פגישת העבודה קינחנו לשעה ב MALL קרוב לשדה התעופה שבו קנינו מעט מתנות לילדים.
טיסת אלעל (הלוך ראיינר חזור אלעל…יצא זול יותר ואופטימלי מבחינת שעות) יצאה בול בזמן והיתה קצרה וחביבה.
אהבנו מאוד את צפון יוון, האיזור הרבה הרבה יותר מגליל על סטרואידים, עוד נחזור לשם ללא ספק נשאר כל כך הרבה מה לראות.