קוסטה ריקה - תכנון טיול
הרבה שנים רצינו לנסוע לקוסטה ריקה בעקבות המלצות נלהבות של משפחות חברים. תמיד התוכנית ירדה כי לא רציתי לנסוע בעונה הרטובה ( מרובת הגשמים בקייץ) ובפסח תמיד היה פחות נוח. מאוחר יותר התעמקתי קצת בבלוגים והגעתי למסקנה שקוסטה ריקה לא מאוד מלהיבה וזנחתי את היעד.
אבל כשנופר היציעה שניפגש בקוסטה ריקה בסיום הטיול שלה לטיול משותף ( בעונה היבשה ) חשבתי למה לא. רע זה לא יכול להיות.
אז בהחלט היה לא רע. המון מיים ומפלים יפים, אטרקציות נהדרות שקיעות מקסימות ונטו הילדה שלי אחרי יותר מ 4 חודשים שלא ראיתי אותה. למרות זאת לא הייתי בוחרת במדינה כאית מהאתרים העיקריים שהייתי נוסעת עליו למרחק גדול כל כך מהארץ.
המסלול:
אחרי שעברתי על סיפורי טיולים חוברות הדרכה וכד סימנתי לעצמי את המקומות שמפתים אותי הכי הרבה , ביחד עם מגמה של טיול נינוח יחסית בלי נסיעות מטורפות ובלי מעברים דחופים בחרתי את המסלול.
נופר פשוט הצטרפה ושמחה מאוד סוף סוף לא לתכנן כלום בעצמה.
התחלנו באיזור הבירה, הר בגעש פואז ואיזור המפלים באחוס דל טורו .( Bajos del Toro )
משם המשכנו למספר ימים לעיירה לה פורטונה בצמודה להר הגעש ארנל. עשינו טיולים ביערות הגשם, ויצאנו לחלק מהאטרקציות הרבות שמוצעות בעיירה. ממנה המשכנו ללילה נוסף באיזור הפארק הלאומי ריו סלסטה ( RIO CELESTA ).
משם חתכנו ביום נסיעה ארוך לדרום המדינה לאיזור החום הפאסיפי לאיזור העיירה יוביטה ( UVITA ) והפארק הלאומי מנואל אנטוניו ( MANUAL ANTONIO ) הטיסה הביתה עצרנו ליומיים בניו יורק למסע שופינג מענג. ( וגם אוכל טוב ).
נופר שהיגיעה לקוסטה ריקה שבוע לפני בילתה בעיירת בגולשים סנטה תרזה במשך השבוע. יש שאטלים של ישראלים שמספקים מעבר נוח מסן חוזה לסנטה תרזה ( ובחזרה ) כולל מעבורת.
היא נהנתה אבל לא התפעלה קשות. חוף ימים קצת יותר יפה מהארץ לדבריה….והכל מאוד יקר.
הטיסות:
גם הפעם אני טסה רק אלעל לכן תדעו מתי איזה טיל חותי ינחת במקום לא טוב וביום בהיר אחד כל החברות הזרות יפסיקו לטוס.
קניתי כרטיסים באלעל לניו יורק ומשם המשכתי עם UNITED לקוסטה. היו לי אילוצים לא פשוטים בימים ( בגלל רגילה של החייל ) מה שאילץ אותי לבחור ימים שבהם הטיסות היו יקרות יותר ושילמתי די הרבה. אבל לפחות קיבלתי את מה שרציתי.
טיסת לילה של אלעח נחתה בניו יורק מוקדם בבוקר וב 15 הייתי אמורה להמשיך לקוסטה ריקה ולנחות ב 18 בערב ( שעתיים הפרש שעות ו 5 שעות טיסה ). מי שזוכר את ההיסטוריה שלי עם UNITED בטח שואל את עצמו….איך היא טסה איתם שוב . צודק.
בחזרה טסנו טיסת לילה לניו יורק לקוסטה ריקה ויוציים לאחר מכן המשכנו עם אלעל הביתה.
נופר היגיע ה לקוסטה ריקה שבוע לפני בטיסה מפרו ובילתה שבוע עם תרמילאים אחרים וקיבלה את פני בשדה התעופה עם נחיתתי.
הרכב:
קראתי לא מעט על הדרכים בקוסטה ריקה. יש שטוענים שנוח לנהוג שם ויש שמספרים סיפורי אימים.
דווקא ידיד שהיה שם טען שנראה לו מורכב.
אבל קראתי מספיק בשביל להתרשם שזה לא בעייתי במיוחד והחלטתי לנהג ולא להכנס לצרה של טיול עם נהגים וחוסר גמישות.
ההמלצות גם היו על גיפ 4*4 , אוסיף את המלצתי. ברוב הכבישים אין צורך מיוחד. אבל במקומות מועטים יש דרכים לא סלולות או דרכים מלאי בורות ואז ג'יפ הופך להיות MUST אז כן אני בעד ג'יפ.
בדקתי מחירים בעונה המדוברת בחברות המוכרות והמחירים הסתובבו סביב 2500 דולר ( ללא תוספת לנג שני צעיר – כי רציתי שגם נופר תוכל לנהוג ).
יקר רצח.
בפורמי קוסטה ריקה קראתי על ישראלי שחי בקוסטה ריקה ששמו רותם מעודד ואפשר לשכור דרכו רכבים מחברה מקומית ( ששמה EC Rest a Car ) , קיבל המלצות מעולות מאנשים רבים. פניתי אליו וקיבלתי הצעה לג'יפ 4*4 ב 1200 דולר ( אמריקאי ) לתקופה של שבועיים פלוס 100 דולר תוספת לנהג שני צעיר.
מחיר מעולה. הלכתי על זה.
קיבלתי רכב מעולה ISUZU MAX . ג'יפ גבוה גדול נוח מאוד לנהיגה. במצב מצויין.
שתינו נהננו לנהוג עליו.
הרכב היה רכב דיזל מה שכמובן חוסך כמחצית מעלות הדלק ( או כמעט מחצית ) , השרות היה מעולה. ממליצה בחום רב.
הטלפון של רותם : 0502329913.
הנהיגה בקוסטה ריקה קלה. הכבישים הבין עירוניים הם חד מסלוליים , מסלול לכל כיוון ולא פשוט לעקוף ( אפשר ). דלילים יחסית בתנועה. מהירות נסיעה ממוצעת 60 קמש לפעמים אפשר יותר ולפעמים נתקעים אחרי משאית או טרקטור וזוחלים. לרוב הכבישים במצה טוב אבל יש איזורים של עם בורות . ( בעיקר נתקלנו באיזור Bajos del Toro ).
רק פעם אחת שחצינו את המדינה מצפון לדרום נסענו לזמן של כשעה באוטוסטרדה של ממש.
עולם שלישי של ממש.
הלינות:
הלינות הזומנו כולם מאתרי ההזמנות הרגילים (בוקינג והוטלס ). היו לי רשימות של מומלצים אך הם היו יקרים מידי או תפוסים כשהזמנתי , אז עשיתי הזמנות ע"פ ההמלצות באתרים.
ככלל ההמלצות בבוקינג למלונות בקוסטה ריקה התגלו במקרה שלי כלא אמינות. הם היו מוגזמות לטובה ובמקרה אחד היו על סף האסורד ( מלון זוועה שקיבל ציון 9.3 ).
רוב המלונות היו סבירים מינוס. במיחירים שנעו ב 150-200 דולר. לרוב ההרגשה היתה ששילמתי הרבה מידי תמורת מעט מידי.
פרוט על המקומות שבהם היינו תוכלו לקרוא הסיפור הטיול
מזג אויר:
היינו בעונה היבשה שהיא בתקופץ החורף שלנו.
חם בקוסטה ריקה אבל לא נורא ( לא כמו אוגוסט בקייץ ) , לח בטרוף ( בעיקר ביערות הגשם ) ברמת בלתי נסבל לעיתים.
חשבנו שהעונה היבשה מתאפיינת במיעוט גשמים…אז לא במקרה שלנו. ירד הרבה גשם. היו הרבה ימים מעוננים מאוד עם ראות אפס וגשם שהשפיעה לרעה על צבע המיים במפלים . הגשם גם היה פזור במשך היום ולא רק אחה"צ ( כמו שקראתי ). אני לא יודעת איך ניראת העונה הרטובה אבל היבשה אתלנו היתה רטובה להפליא.
ממליצה על בגדיי קייץ קצרים, עם סווצ'ר למקומות גבוהים שהיה בהם קריר ( איזור הר הגעש פואז ).
לקחנו מעילי גשם אבל בפועל בגלל הלחות האיומה קשה לסבול אותם ואנחנו העדפנו להרטב. ( לא קרה הרבה )
אטרקציות:
=כל דבר עולה כסף קוסטה ריקה. גם מסלולים רגליים. כל מסלול הוא שמורה לאומית או מקום פרטי עם דמי כניסה.
הרבה מאוד סיורים דורשים מדריך – שכמובן עולה לא מעט.
יש אטרקציות נהדרות כמו אומגות, שייט ביאכטה , שייט לצפיה בתנינים , סיורים במטעי שוקולד וקקאו ועוד ועוד – כולם בתשלום לא זול.
לפי ההמלצות שקיבלתי הזמנתי מראש כרטיסים לשמורות הלאומיות של הר הגעש פואז והשמורה מנואל אנטוניו ( חודש מראש הזמנה באתר הלאומי של קוסטה ריקה ). כל שאר המקומות הזמנתי יום יומיים לפני ולא היה חסר מקומות. אם במקרה לא היה מקום בחברה אחת תמיד היו 4-5 אחרות באותו איזור שהציעו פחות או יותר את אותו הדבר.
אוכל:
אני ונופר לא התרשמנו לטובה מהאוכל. רוב המסעדות שהלכנו אליהם לא היו טובות. הפיצות היו איומות. ובכלל היתה אכזבה גדולה
בצפון האיזור לה פורטונה גם הסופרים היו עלובים, בצפון באיזור חאקו יוביטה וסן אנטוניו הסופרים היו יותר מערביים עם מבחר רב יותר.
ככלל מציעה לחפש לינות עם מטבח ( היה לנו רק השבוע השני ) למקרה שתתרשמו האיכות האוכל כמונו