היום מתחיל הפרק המדברי של הטיול, באיזורים שלא הייתי בהם ( למעט וגאס וברייס קניון) ואני מאוד מחכה להם.
אבל קודם כל ביום הזה מצפה לנו נסיעה של 7.5 שעות נסיעה לסדונה.
על סדונה לא שמעתי עד שנה שעברה כשחברה נסעה לשם ומאוד התפעלה.
מאז קראתי שעוד רבים חשבו כמוה ( וגם ראיתי תמונות ) ומכיוון שהשתלבה היטב בדרך החלטתי להגיע אליה.
בתכנון המקורי התוכנית היתה לצאת אחה"צ מ LA לנסוע 3-4 שעות עד ללינה באמצע הדרך ולסיים למחרת את המסע.
אבל ההחלטה להזיז את יוניברסל ליום חול שינתה את הכל והחלטתי להמר על נסיעה ביום אחד.
קצת נועז 7.5 שעות ואני נהגת יחידה.
ערב קודם אמר גוגל פתאום 8.5 שעות , כנראה בגלל עומסים באיזור LA והתחלתי ממש להלחץ.
אז למחרת ב שש וחצי בבוקר היינו ברכב ( הילדים המשיכו לישון)
תוכניות הטיול בפאלם ספרינג ( שעל הדרך ) בוטלו.
נסענו.
עצרנו מספר פעמים לאוכל,שרותים, התרעננות וכו.
סהכ למעט שעה קשה אחת באמצע עבר לי יופי.
בזכות היציאה המוקדמת.
אחרי פיניקס אנחנו עוצרים כבר להרבה זמן ב Outlets at Anthem שנמצא ממש על הדרך. ( שעה מסדונה כבר אין מתח נהיגה ) וכולם רוכשים נעלי ספורט.
משם לסדונה.
השמיים מתעננים
מד הטמפרטורה של הרכב שהראה 106 צונח לנגד עניי הנדהמות תוך מספר דקות ל 65 ( משהו כמו ירידה מ 40 מעלות צלזיוס ל 15 ׁ)
נכנסים לסדונה, אפשר לראות שיפה אבל העננים שירדו מסתירים חלק גדול מהיופי, גם המבול.
בכל זאת אני מתפעלת מהבניה בצבע התואם לצבע ההרים ( אפילו הכבישים אדומים ).
המלון שלנו במעלה הגבעה ליד הש”ת מיקום מעולה ליד נקודות תצפית ומסלולים וקרוב למרכז המידע לתייר.
sky range lodge
יחסית זול ומאוד מאוד נוח עם חצר ענקית ומטופחת ובריכת שחיה (שמאוד נחוצה בחום אימים ששרר שם)
מומלץ
סדונה – התאהבתי
וואו כמה שיפה שם בסדונה.
התאהבתי לגמרי והחלטתי שזה המקום הכי הכי הכי יפה (רק שבהמשך יהיו עוד כאלה).
הניגוד בין במדבר האדום לשפע המיים והטבע הירוק …והחיבור בנהם מהמם.
הגענו לסדונה בערב. בחוץ קררררר (צריך לחפור במזוודות ולחפש בגדים חמים שנארזו בעומק המזוודות כי התכוננו לטיול במדבר רותח).
הגשם הפסיק העננים מתפזרים ואנחנו הולכים ברגל לתצפית ש”ת שצמודה למלון שלנו (מיקום אסטרטגי )
השקיעה מהממת.
אבל לא מצטלמת טובה.
הנה כמה תמונות מהשעות הדימדומים והשקיעה
אחרי השקיעה רק מסעדה ולישון…גמורים כמובן
יעמד לרשותנו יום שלם בסדונה.
היו המון תוכניות
והספק אדיר
וגם פספוס אחד.
קמנו בלי שעון ( אחרי 6:30 אתמול ) אכלנו ארוחת בוקר במקום מזדמן.
נכנסנו למשרד התיירות וביקשנו המלצות.
המליצו על על מסלול AIRPORT LOOP ( שיוצא מטר מהמלון ) מסלול לא קשה עם נופים נהדרים להרים האדומים.
אבל קודם SLIDE ROCK PARK שהילדים מצפים לו.
פארק שבו יש מגלשות מיים טבעיות בתוך הנהר. ונראה חוויתי להפליא
לוקחים בגדי ים ומגבות ונוסעים.
20 דקות נסיעה ואנחנו שם.
בכניסה רנג’רית חביבה מסבירה שרמת החיידקים במיים גבוהה ויש סיכוי רציני לחלות– על אחריותנו.
בהיותנו משפחה רגישה מאוד לבעיות בטן ( ביחוד אני) אף אחד לא מוכן לקחת צ’אנסים.
עם זאת האכזבה גדולה.
אולי היינו עודף צדיקים (ראיתי אח"כ רבים רבים רוחצים – והם לא סגרו את הפארק ).
בכל מקרה חם אש בחוץ, חוזרים למלון ואני הולכת עם הקטן לבריכה.
אח”כ כבר יש נכונות אפס לטייל. מצד הילדים.
אז אני לוקחת תיק קטן והמון מיים וטלפון ויוצאת לבדי למסלול ה AIRPORT LOOP
מרהיב , מקסים, כל כך יפה – אין לי מילים
אני שוכחת את החום מרוב שמהמם שם.
רוב מי שפגשתי עולה לתצפית וחוזר, מעטים טיילו.
קצת הפחיד אותי לטייל לבד במסלול נטוש , אפילו מדבר טריוואלי כמו ליפול ולשבור רגל… ( במיוחד שגם אין קליטה )
בכל מקרה אני סוחבת הליכה של שעה וחצי עד שנשברתי כי חם אש.
תיראו למה היה לי שווה לההטגן בחום.
משם אני עוד נוסעת לגשר שראיתי בכיוון ה SLIDE ROCK PARK.
אני לא יודעת איך קוראים לו, למי שמגיע לסדונה מדובר על הגשר שביציאה מהעיירה לכיוון כביש 89A. ( לכיוון SLIDE ROCK PARKׂ )
יש מגרש חניה קטן אחריו משמאל ( בהגעה מכיוון העיירה ) , כדאי לחנות לרדת אל הגשר, יש שם מסלולון ומספר נקודות תצפית. הנוף יפהפה.
לא קראתי על המקום הזה בשום מקום, פשוט ראיתי ועצרתי
חניתי וירדתי למסלול עם נוף לנהר ( חצי שעה הליכה ) , פתאום זה ניראה כמו איזור גשום ולא מדבר. יפהההההה
בשעת צהריים והטמפרטורה קרובה ל 40 מעלות ואני חוזרת לאוטו ונזכרת בילדים שהשארתי במלון
בטח רעבים.
מבקשת מגוגל “מקדונלדס” ומביאה TAKE AWAY ( מצחיק נורא אבל בסדונה הסמל של מקדונלדס ירוק – הייתי צריכה לצלם את האנומליה הזאת ).
בדרך חזרה למלון אני נכנסת שוב למרכז מידע לתיירים , מודה על ההמלצה הקודמת ומבקשת עוד אחת לשעות אחה”צ.
המחשבה לנוח קצת, לחכות שיהיה פחות חם ושוב ללכת לטייל. ( תבנית שאחזור עליה בכל הימים הבאים )
הם ממליצים על מסלול בשם WEST FORK TRAIL שנמצא מחוץ לעיר אחרי ה SLIDE ROCKS.
חוזרת למלון. שעות הצהריים הלוהטות עוברות במזגן ובבריכה.
ב 17:30 אנחנו יוצאים למסלול בהרכב מלא ( לפחות בהתחלה )
הפתעה אדירה, המקום מ ה מ ם
קסם נמצא שם בכל מקום.
הולכים בין הצוקים האדומים האדירים על גדות נחל ירוק המון צמחיה והמון מיים, הניגוד כל כך מיוחד ושונה.
זה לא היה מסלול של הרי שלג מדהימים או קניון מהמם , אבל השלווה והקסם שם כבשו אותי. אחד מהטיולים השווים ביותר שעשיתי אי פעם.
מדובר במסלול הלוך חזור, עשינו חלק וחזרנו , אפשר להגיע רחוק יותר.
אצלנו היתה בעיה קלה. רבע שעה אחרי שיצאנו לדרך צרחה הילדה שהלכה ראשונה “נחש” האם היא ראתה נחש או שהיה נדמה לה, לעולם לא נדע ( אני לא ראיתי נחש , אבל ביציאה היה שלט שהזהיר מנחשים מה שהוכיח לה את צדקתה )
היא סרבה להמשיך, חזרה לאוטו לבדה.
המגרש חניה בערב לא היה נטוש אבל גם לא הומה אדם, ויש גבול כמה זמן יכולתי להשאירה שם ….אז רק שעה וחצי.
מצרפת תמונות מקסם של מסלול.
היום אנחנו נוסעים לגרנד קניון.
אני מתקשה להיפרד מסדונה היפה ומחליטה לקום לזריחה ( לבדי ,ברור שלבדי, הילדים לא מעלים על דעתם להתעורר כל כך מוקדם)
ב 5:00 אני בראש הגיבעה הצופה לכיוון המזרח. ( שנימצאת מרחק דקות נסיעה מהמלון – מקום אסטרטגי כבר אמרתי )
עם עוד לא מעט אנשים.
הזריחה יפה…לא כמו מה שציפיתי. ( ובגללה לא אקום יותר לזריחות בהמשך )
ולא מצטלמת טוב. בדיוק כמו השקיעה.
בכל זאת – זה מה שהצלחתי לגרד.
ב 6:00 אני חוזרת לחדר, הילדים עדיין ישנים.
אני משתחלת למיטה וישנה בכיף עד ל 8:30
אחרי ארוחת הבוקר נוסעים לגרנד קניון
בגרנד קניון אף פעם לא הייתי.
שמעתי דיעות מכל הקצוות החל מהמקום המדהים ביותר וכלה בבור גדול.
אז מצרפת את דעתי.
יפה שם , אפילו מאוד.
כנראה שאם ויורדים למטה זה ממש מהמם ( לפחות ע”פ הסרט ).
אבל כשמדובר בתצפיות בלבד הגרנד קניון במקום האחרון מכל פארקי המדבר שהיינו בהם.
ועדיין יש הרבה מקומות ותצפיות שסחטו מאיתנו וואו גדול.
הנסיעה מסדונה לגרנד קניון קצרה ( שעה וחצי דומני )
אנחנו חונים במרכז המבקרים ורוצים לפתוח בסרט של IMAX אבל מתברר שהוא בכלל מחוץ לפארק.
אז במקום אנחנו צועדים כמה דקות לטיילת ליד מרכז המבקרים.
וצופים לראשונה בגרנד קניון שניראה בדיוק כמו בתמונות
והוא מרשים ויפה וגדול….אבל זה לא זה. לא מדהים.
הולכים קצת על הטיילת מצלמים.
אחרי חצי שעה של סיור על הטיילת לילדים נמאס.
וגם חם רצח בחוץ
אז יצאנו מהפארק לעיירה הסמוכה , ארוחת צהריים והלכנו לסרט של IMAX
הסרט מאוד יפה, לי קצת עשה סחרחורות בקטעים מסוימים ( אני רגישה ). מראה את הקניון מלמטה ובהחלט עושה חשק, אבל זה לא יקרה בטיול הזה.
חוזרים לפארק בשעות צהריים מאוחרות ועושים צ’ק אין למלון בתוך הפארק YAVAPAI LODGE
גם הוא עלה באיזור 200 דולר.
אין אינטרנט בחדרים שזה “נורא ואיום” לדעת הילדים. באמת לא נוח.
גם האינטרנט בלובי מאוד מוגבל, רוחב סרט אפסי ( ואטאפ לא יותר ).
בדיעבד היה עדיף ללון מחוץ לפארק , הלינה בתוך הפארק מאוד נוחה למי שרוצה לקום לזריחה. (לא אנחנו)
אחה”צ (שנהיה טיפה פחות חם) אנחנו חוזרים שוב לטייל.
מסיירים בטיילת ובכל מיני נקודות תצפית ( שאין לי מושג מה שמם )
כבר הרבה יותר יפה מהנקודה שראינו בבוקר, אני יותר מתפעלת.
אח”כ לוקחים את השאטל להופי פוינט לשקיעה. שם כבר ממש מהמם (התמונות לא משהו לצערי המצלמה מתקשה עם השמש מולה) ואנחנו מבלים שעה של שקיעה מהממת.
לילה אחד נשארנו בגרנד קניון. לטעמי היה יותר ממספיק.
למחרת יום שישי יש לנו הזמנה לסיור באנטילופ תחתון לשעה 1:30.
הכוונה ללכת לראות אח”כ את פרסת הסוס
יוצאים לדרך בנחת, ( עם עצירות בתצפיות המזרחיות ) כשעתיים נסיעה.
התצפיות בגדה המזרחית יפות ואולי טיפה שונות. יש לנו זמן ואנחנו נהנים מהנוף
אנחנו מגיעים בסביבות 11:45 לאנטילופ תחתון.
המון זמן לחכות.
אני הולכת לקופות עם ההזמנה ומבקשת להקדים.
לשמחתי הדבר מתאפשר ואנחנו מועברים לסיור של 12:40
את הזמן שעובר אנחנו מעבירים בקפיטריה הממוזגת, שאומנם הומה אנשים ויש מחסור בכסאות. אבל העיקר המזגן.
הסיור יוצא לדרך בדיוק בזמן….2 דקות הליכה ואנחנו בכניסה. שם מחכים שעה.
אנחנו מחכים מתחת לסככה, עם אספקה שוטפת של מיים קרים.
חם ומשעמם. ובכל זאת נסבל.
הילדים מקטרים קצת יותר. אבל שורדים
כשנכנסנו שכחנו הכל. זה באמת נורא יפה כמו בתמונות.
בניגוד להרבה סיפורים ששמעתי לא התעכבנו הרבה וגם לא האיצו בנו למהר.
הקצב היה בסדר, המומחיות של המדריך בצילום בהחלט עזרה ליצר תמונות יפות.
סט תמונות שלי, יפות כמו אצל כולם.
לא לפספס בשום אופן. אתר חובה
בתום הסיור באנטילופ אנחנו נוסעים למוטל
(מה שנחמד בפייג' שהכל במרחק נסיעה של 2 דקות )
המוטל שלנו הוא PAGE BOY הציון בבוקינג נמוך מ 8 , אבל חברה שהיתה בקייץ הקודם המליצה אז לא בדקתי יותר מידי. ( חבל כי בביקורות כתוב שאין WIFI בחדרים )
המוטל סביר ( אם כי ברמה נמוכה יחסית), הבריכה מקסימה, אבל אסון – למרות ההצהרה בבוקינג ולמרות שנתנו לנו סיסמאות ל- WIFI , אין קליטת WIFI בחדר.
אני חוזרת ללובי להתלונן ופקיד הקבלה אומר לי שזו בעיית WIFI בכל PAGE ( כן ברור ….בגלל זה לא רואים את ה ACCESS POINT בחדר).
בלובי יש WIFI ( כנראה הוא לא בפייג’ ) ביקשתי חדר אחר שיש בו קליטה, נענתי שהמלון תפוס ( למרות שבכניסה מתנוסס שלט VACANCY ) הבנתי את המסר והפסקתי לבקש…אבל פרסמתי ביקורת קטלנית בבוקינג . (הנקמות הקטנות).
בת ה 14 שלי מתמוטטת מהאסון ( ה WIFI ) מוציאה עלי את כל הזעם ( שיקרתי לה) שמה אוזניות וכיסוי עניים ומתנתקת.
(מסקנה קטנה שלי – תמיד לקרוא ביקורות . ובעתיד אשלח לכל מלון פניה אישית לוודא שוב למרות מה שכתוב שיש קליטת WIFI טובה בחדרים. אני חושבת שזה יקטין את הסיכוי לשקר כמו זה של PAGE BOY )
אני ואחיה הקטן הולכים לאכול משהו…הוא בוחר פנקייק בבורגר קינג במחיר המגוחך של 89 סנט למנה של 3 (לא רע בכלל ).
אנחנו מבלים קצת בבריכה.
ועכשיו תור פרסת הסוס.
במקור הילדה היתה אמורה לבוא איתי. אבל היא ברוגז
אחיה פיתח פחד גבהים וגם התצפיות בגרנד קניון עשו לו ויברציות, אז ברור שעליו אין מה לדבר.
שוב הולכת לבד. שזה לגמרי בסדר. מעדיפה ככה מאשר ילדים רוטנים
נסיעה של כמה דקות ואני באתר.
כמה נקודות עליו
1. למרות ש 18:00 בערב ,חם רצח. ההליכה לשם בירידה, החזרה בעליה שבשילוב החום קשה לי נורא. ההליכה הקשה ביותר בטיול.
אין טיפת צל בעליה ( רק בסוף )
חשוב להביא מיים קרים ( גם לשטוף הרבה את הפנים ולשפוך על עצמכם ) ונעליים נוחות וכובע.
2. הערב שעה קצת פחות מוצלחת להגעה, השמש בעניים , פוגם בנוף וגם בתמונות. ( צהריים בקייץ זה מטורף בגלל החום, אז כנראה הזמן הכי טוב הוא הבוקר ).
3. הנוף מדהים גם למי שמפחד להתקרב לסף.
ילדים ממש קטנים אולי עדיף לא להביא. ( אם אפשר ).
4. המקום וואו פשוט וואו. אין דברים כאלה. תצפית כל כל יפה.
זה די מדהים, הולכים במקום משמים, נראה כמו חוף הים באשדוד. ופתאום מגיעים לדבר האלוהי הזה.
שווה כל רגע של מאמץ.
מצרפת את התמונות שיצאו שאיכותן לא משהו בגלל השמש בעניים ( ובגלל שלא התקרבתי יותר מידי לשפה ).
בדרך חזרה אני עוד נוסעת לתצפית מהירה על סכר גלן. נחמד. ( מצורפות 2 תמונות)
אני חוזרת למוטל ומוצאת ילדים מאושרים בבריכה . זכיתי במחילה על עוול ה WIFI.
הצטיידות בוולמרט למחר ( הסירה באגם ) פיצה לארוחת ערב, וקצת לובי ( למטרות WIFI ׂ)
מחר היום לו הילדים מחכים הכי הרבה. ( ואני מתה מפחד ) סירת מרוץ באגם
מהרגע שסיפרתי לילדים על האופציה לפני חודשים רבים, היתה התלהבות עצומה.
שמעתי על האופציה בפורום צפון אמריקה באתר למטייל , וכולם כל כך התלהבו.
גם חברים שהיו באיזור לפני מספר שנים, התלהבו לא פחות.
אז עשיתי כל מה שצריך.
והתקשרתי כבר בינואר ( או שמא קודם…) ושילמתי 550 דולר לסירה המהירה + 100 דולר לאבוב ( כולל פקדון ).
חודש לפני היציאה הוספתי עוד 550 דולר לפקדון.
( מתוך זה 625 דולר הוחזרו – אבל 40 דולר נוספים שילמתי על דלק ו 15 על ביטוח)
אבל האמת, רעד לי הפופיק.
אני לבד אחראית על סירת מרוץ ( ועוד הילדים שלי איתי).
שכל נסיוני בשייט מסתכם בסירת משוטים פה ושם ובסירת מנוע ( איטית יותר מצב חיגר) באגם האלשטט.
ועוד לעגון לבד, להוריד את הילדים שלי עם אבוב ולגרור אותם.
ניראה לי מטורף ומפחיד ובלתי אפשרי….ולמה הכנסתי את עצמי.
ועוד בהכנה לטיול קראתי על מישהו ( לא זוכרת מי ) שנתקע בגשם ,ברוחות ובגלים ואיבד את הדרך.
אז הצטיידנו בוולמרט
והעמסנו צידנית באוכל ( בערך פי 20 ממה שאכלנו ) ובטונות מיים קרים.
והגענו למעגן, וחיפשנו והגענו לסירה ( אם יש לכם ציוד כבד אפשר לבקש רכב גולף שיקח אתכם פנימה )
הצטרף אלינו בחור חביב.
מייד התרעתי בפניו מראש שידבר לאט ושאני אעצור אותו על כל פרט כי בניגוד לכל דבר אחר אני חייבת להבין 100 אחוז ממה שנאמר ( 98-99 אחוז כמו בד”כ לא מספיק ).
הוא הסביר ואני נידנדתי והתעקשתי לנסות כל דבר לבד (ראו נסיון הטרקטורונים שלא הצלחתי להחזיר מרוורס).
הבחור היה סבלני להפליא, הסביר היטב.
וזהו נגמר יוצאים
צריך לנסוע אחורה לצאת מהחניה. כבר זה הולך רע מאוד.
אוישששש לדבר הזה (דבר = סירה ) אין ברקס….פשוט אין
אחורה קדימה. לא הולך לי ישר
בסוף מישהו מכל אלה המנסים להסביר מהמזח מה לעשות ( ובטח חושבים מי הלא יוצלחית הזאת) , צועק לי אחד לישר את המנוע מאחור.
אז למה לא אמרתם קודם….
ברגע שישרתי הסירה נסעה אחורה ישר.
עברנו שלב א בשלום
יוצאים מהמעגן לאט לאט, לנסוע קדימה אני מצליחה.
מחוץ למעגן מותר לנסוע מהר, אני מעלה מהירות , והחלק העליון של הסירה מתרומם אמאלהההה….לא רואים כלום. מייד משחררת את הגז.
ככה הרבה זמן ….עד שאני מתחילה לקבל קצת ביטחון.
בנתיים מתרחקים מהמעגן מגיעים לאגם גדול פתוח, מאתרים את המצופים ומתאימים למפה.
הביטחון עולה.
מורידים את האבוב.
נופר יורדת לאבוב , תומר מחזיק דגל כתום באויר (סימן לסירות אחרות שיש אדם במיים) ומסתכל עליה ואני מתחילה להאיץ.
יש צרחות אושר.
זה עובד האבוב נגרר הילדה מאושרת.
איזו הקלה – זה עובד.
ככה ממשיכים הרבה זמן. ( מתחלפים על האבוב )
אח”כ הולכים לעגון בחוף לאכול צהריים.
ברגע של החלטה גאונית אני לא מחפשת מקום נטוש אלא דווקא ליד סירת בית שעוגנת שם.
(סירת בית היא סירה גדולה שכוללת תאי שינה ואנשים שוכרים אותה למספר ימים ועושים נופש על האגם. נשמע לי כמו חלום)
הילדים משתלטים על נושא העוגן. סולמות לירידה מהסירה וכו
אנחנו מבלים שם המון זמן אוכלים ושוחים וזה כל כך כיף…יכולתי להישאר שם לתמיד.
המיים פשוט מושלמים
כשרוצים לחזור לשוט הסירה לא זזה. התקרבנו מידי לחוף היא תקועה בחול.
מזל שאנחנו ליד הסירת בית.
יש עליה מספר גברים (הפעם דוברי אנגלית) וכמובן שמתגייסים לעזרתנו דוחפים מעט ואנחנו שוב במים.
מכאן לשם שוב אבוב ושוב קפיצה למיים..
ואנחנו בכלל לא יודעים איפה אנחנו ולוקח הרבה זמן להתמקם ( כולל שאלות ששאלנו אחרים)
כבר אחה”צ מתחילים עננים מתחילה רוח האגם נהיה גלי…קצת מפחיד. ( במיוחד לאור אותו סיפור שקראתי)
מחליטה להתחיל לחזור למעגן אפילו לא הספקנו להגיע לקניון …באסה.
עוד קצת דהירה ( עכשיו יש לי אומץ לשוט ממש ממש מהר ) וסאגה ארוכה עם מילוי הדלק ( לא משנה)
נגמר :
1. כן יום שלם זה בכלל לא הרבה ובכלל לא חם.
2. כן זה כיף מדהים , חוויה אדירה. לא לוותר.
3. מרגישה כמו הכי אמיצה בעולם. וונדרוומן.
4. כואבות לי רצח הכתפיים ( אין שם הגה כוח ..ויש הרבה מאבקים עם ההגה)
5. רוצה שוב….( אם אפשר עם עוד מבוגר שאוכל לקפוץ למיים )
6. הילדים נהנו בטרוף. הכי כיף בעולם. היום הכי כיפי בטיול בלי ספקות בכלל.
7. יום אחד עוד אשוב לשם…גם סירת בית נראת לי כמו אופציה מדהימה.
כמה שאהבנו את פייג’ ..עד בלי די
