היום הראשון
ORVIETO, CIVITA DI BAGNOREGIO , SEINA
טיסת הבוקר ( המאוד מוקדמת – המראה ב 5:00 ) של אל איטליה עברה בלי שום ארועים מיוחדים, בשדה קיבלנו גיפ וולוו קטן ( נסעתי ברכבים נוחים ממנו אבל היה סביר ) ויצאנו לדרכנו.
אחרי מספר פגישות עבודה , אנחנו יוצאים לדרכנו לכיוון טוסקנה כאשר התחנה הראשונה בדרך היא העיירה ORVIETO
זוהי עיירה עתיקה באמצע הדרך בין רומא לפירנצה שתכננו ביקור בה כאתנחתה בדרך הלא קצרה. יש בה מצודה שממנה יש תצפית יפה על האיזור כולו.
בעיירה עצמה אפשר לטפס למגדל שממנו אפשר לתצפת על העיירה והאיזור כולו ( Torre del Moro ) ולטייל ברחוב הראשי ( Via del duomo ) שעמוס בחנויות מזכרות, מעדניות וכו.
למי שזמנו בידו יש בעיר מערכת של מחילות תת קרקעיות שהסיור בהם אמור להיות מעניין. אנחנו לא מתכננים שהות כזאת ארוכה במקום.
כשאנחנו מגיעים ל ORVIETO יורד גשם, לא חזק אבל גם לא זניח. דבר ראשון קונים מטריות ומטיילים קצת בסימטאות של העיירה, אח"כ טיילנו במבצר , נכנסים אליו בשער אבן יפה ומה שנותר ממנו מעוצב כגינה נחמדה שאפשר לטייל בה ולצפות בנופי האיזור.
סה"כ יש שם פוטנציאל לסיור נחמד אבל הגשם מקלקל.
מצרפת מעט תמונות ממה שניתן היה לצלם בגשם.
סיימנו עם העיירה ORVIETO אחרי שעה קלה ואנחנו ממשיכים בדרכנו לעבר Cibita di Bagnoregio עיירה בת 2500 שנה שנותרו בה 20 תושבים. מרשימה מאוד במראה שלה מרחוק כמבצר על ראש ההר. לא ניתן להיכנס אליה עם רכב ולשם כניסה אליה יש ללכת ברגל על גשר תלוי.
המעבר על הגשר עולה כ 5 יורו ( ע"פ הרשימות שלי )
היום משמשת בעיקר לתיירות.
הגענו אליה עם וויז/גוגל חנינו בחניון רחוק מאוד וצפינו בה מרחוק. מרשימה מאוד.
היה אפשר ללכת משם אבל המרחק היה עצום עם ירידה ועליה מאוד משמעותיות.
המקום היה די שומם ולא היה את מי לשאול, הניסיונות להגיע עם הרכב לכניסה לעיירה ( כדי שאפשר יהיה לחצות את הגשר ברגל בלבד ) נתקלו בשלט "אין כניסה" בכל נתיב אפשרי.
לצערנו התייאשנו והסתפקנו בצפיה במקום המרהיב הנ"ל מרחוק ( אח"כ קראתי שיש שאטלים אבל אולי היינו מחוץ לעונה כי לא ראינו דבר )
התוכנית שלי להמשך היום הוא טיול בדרך היין, אבל השעה כבר די מאוחרת ומזג האויר קודר. אני מסתכלת בזמנים של גוגל מפס מבינה שנסיעה לדרך היין תוסיף לנו נסיעה ארוכה מאוד ומחליטה לשנות את הייעד לסיינה.
ההגעה לסיינה מהירה וגוגל לוקח אותנו לחניה סבירה בתשלום ( קצת הסתובבנו והתברברנו אבל לא הרבה ).
סיינה חמודה מאוד, יש בה פייצה יפה ששמה פיאצה קאמפו ( בלועזית Piazza del Campo ) , מוקפת בתי קפה ( מן הסתם מלכודת תיירים ) , סמטאות צרות רחובות עמוסי חנויות שונות ומשונות. ואנחנו קונים את הגלידה האיטלקית הראשונה בטיול הזה, והיא טעימה טעימה.
שעה וחצי חרשנו את סמטאות סיינה ובהחלט הרגשנו שהגענו לאיטליה
למי שזמנו בידו ישנם כמה אתרים מומלצים שלא הספקנו להגיע אליהם :
– טיפוס למגדל הפעמונים ( 400 מודרגות ) לצפיה בנוף, בלועזית Torre del Mangia
-דואומו מרשימה בסגנון גוטי.
בדרך לחווה הראשונה שלנו השמש שוקעת ומראות מקסימים של שקיעה ממתיקים את הנסיעה שלנו.
וגם עצרנו לצלם
מגיעים לחווה שכבר סיפרתי עליה, מחירה לא מצדיק את מה שקיבלנו למרות שמאוד יפה ופסטורלי ורומנטי שם. ( תיכף תמונה אחת ליד החדר שלנו ).
ארוחת ערב אנחנו אוכלים במסעדה של החווה. הרפתקאה של ממש בדרך חשוכה אל המסעדה, המסעדה כמו המלון כולו סבירה לא מרגשת בכלל ומחירה לא מצדיק את האוכל שמוגש.
תם לו היום הראשון – כמה נחמד לטייל בנחת בטוסקנה. אהבנו כל רגע.