יוצאים לדרך - יום טיסות ויום התארגנות

הטיסה

הגענו לש”ת 3.5 שעות לפני המראה אחרי שבדיקה של בני הראתה איזה 12 טיסות של אלעל לארה”ב באותו הערב. 
מתברר שהחזירו אולי אחוז מעובדי הביטחון לעבוד באותו ערב.
2-3 אנשי בטחון (אחד הלך ושב) + 3 פקידות של אלעל טיפלו ב 12 טיסות לארה”ב שיצאו בטווח זמן של שעה+.
רוצים לנחש איך זה ניראה….רע.
היו לא מעט אנשים על סף פיספוס טיסה…אולי גם פיספסו אני לא בדקתי.
מזל שהגענו 3.5 שעות לפני.

איפה זה אנקרוג' שואלת אותנו הדיילת החביבה של אלעל (שסוף סוף הגענו אליה), באלסקה אני משיבה לה.
אפשר לשאול משהו היא אומרת: מה בדיוק איבדתם באלסקה?
הציפיה שאחד המקומות היפים בעולם, זו היתה הציפיה והיא התממשה.
לטיסה הגענו בזמן לדיוטי פרי לא היה זמן ( למרות שהיו בידי תלושים להרבה כסף ולכן ממש רציתי להגיע לשם- לא נורא יחכו לטיסה הבאה).
אחרי ההגעה לדיוטי פרי קנינו שתיה ורצנו לשער. אבל לא ניתן לתורים הארוכים לקלקל לנו את המצב רוח.

טיסת אלעל עברה בכיף, קיבלנו מושב מעולה – שורה 21 ( שזה מושב אחרי הפרימיום במקום בו שמים עריסות. יש שם המון מקום לרגליים והיה לנו ממש נוח)
כדור שינה נחמד ואני ישנה שעות ארוכות ובכלל לא מרגישה את הזמן.
נוחתים ב LA לפני 6 בבוקר – אנחנו יושבים  בתחילת המטוס אז מגיעים ראשונים להגירה ובאפס זמן מגיעים לגייט החדש ויש לנו 5 שעות לשרוף.
ארוחת בוקר במליונים (בחיי 70 דולר ל 3 בייגל עם גבינה חביתה ומיץ תפוזים) הרבה שעות אייפד וגם שלושתינו יחד עושים משוואות מהעבודה במתמטיקה של צעיר הילדים.
עוד טיסה סבירה לסיאטל ועוד כמה שעות בש”ת ועוד מתמטיקה.
ב 20:30 נוחתים באנקורג'.
שדה חמוד וקטן.

המזוודות מגיעות מהר, ואנחנו מאתרים את מתחם בדיקות הקורונה החינמי שנצטרך עוד 10 ימים כדי להגיע להוואי.
בשדה התעופה באלסקה אפשר גם לקבל חיסון חינם, בלי להיות אמריקאי. חבל שלא לקחתי כבר שמה את הבוסטר.

 
שני  הלילות הראשונים באנקורג' במלון פשוט בעלות 150 דולר ללילה שמו APTEL SUITS
אין תלונות עונה לצרכים מלון סבבה.
ממליצה.
רכב יהיה רק מחר כאמור. (מזל כי אני באמת לא במצב לנהוג אפילו לא רבע שעה בתוך העיר)
רק לישון למרות אור היום המלא.  העייפות מנצחת והג'ט לג מכה בעוצמה (11 שעות הפרש) ואנחנו ישנים לילה שלם ומושלם.
 

היום הראשון - מתאוששים מהג'ט לג

היום הראשון באלסקה הוא יום לא מעניין כי אין לנו אוטו, כאמור הקדמנו את ההגעה ב 24 שעות כדי שאיחורים בטיסות לא יאיימו על מועד לקיחת הרכב. מטורף לגמרי נכון, אבל הגיוני לגמרי בשנה שבה המשאב הכי קריטי הם הרכבים.
שלא נדבר על שלוות נפשי והיכולת לסבול את שינויי הטיסות האין סופיים מבלי לאבד כמה חודשים מהחיים בכל פעם החדש.
התניידנו באובר (נסיון ראשון ומוצלח עם השרות)
בילינו את הבוקר בהצטיידות ב REI , חנות נפלאה שהותרנו בה 1400 דולר לאין סוף הציוד שהיה חסר לשלושתינו.( מעילי גשם, מכנסי גשם(ללא שימוש) , נעלי הרים, בגדים טרמים, מכנסי מטיילים ועוד ועוד)
אומנם היו לי לא מעט מסלולים קטנים ונקודות תצפית בתוך העיר אבל שילוב של מזג אויר אפרורי ערפילי וגשום, גט לג וחוסר אוטו ניוווט אותנו …ל MALL
חשבתם שאלסקה לא מתאימה לקנות בגדים וקוסמטיקה, אז אין לכם ילדה בת 18. — מתאימה כמו כלום. מושלמת.
הצטיידנו גם בסים לטלפון של תומר (מתברר ש AT&T לא תומכים בטלפון שלו למרות שמדובר בטלפון סמסונג S9 בן שנתיים, אנחנו מופנים לחברה בשם SGI שפותרת לנו את המשבצת הזאת)
אני ונופר עם חבילה של 012 שעבדה מעולה באלסקה והוואי והיתה משתלמת לא פחות מסים מקומי, איפשרה שיחות ולא רק גלישה (חשוב במיוחד עבורי) ושמרה על מספר הטלפון.

בצהריים מכה בנו כצפוי הג'ט לג, ובהעדרה של תוכנית מרתקת עושים את מה שאסור לעשות, הולכים לנוח.

ב 17:00 אני ותומר שמים פעמינו לש”ת לקחת את האוטו, לא בלי מתח ( במילים אחרות עם המון מתח). בידי נייר של הזמנה שאפילו לא אובטח בכרטיס אשראי.
ניגשים ראשונים ל NATIONAL שאליהם עשינו הזמנה דרך HAPPY TOURS בעלות שהיא שליש מההזמנה הבאה בתור ( יש לנו גם הזמנות בעוד 2 חברות )

איזור השכרת הרכבים ריק, אין תורים, ובתהליך מהיר במיוחד מציעים לי שדרוג לגיפ וגם יוצאים איתי למגרש חניה שממש מאחור להראות לי את המכוניות כדי שאבחר.
רבע שעה אחרי אני ותומר חוזרים למלון בגיפ כחול ומגניב של ניסן – הרגשת הקלה של ממש. כל הטיול הזה עמד על בלימה בכלל נושא הרכב.
בדרך אני עוצרת בצד ומבטלת את ההזמנות האחרות.

התחיל הטיול.

 

 

לפוסט הזה יש תגובה אחת

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    כתיבה מרתקת.
    יש לך עצבי ברזל. לא יאומן סיפור השכרת הג'יפ.

כתיבת תגובה