הנה ההגהה לחלק של קאוואי. גם כאן התמקדתי בתיקון שגיאות כתיב, פיסוק ואותיות שימוש (כמו ה"כש" שדיברנו עליו):

כשתכננתי את הטיול להוואי והתלבטתי לאיזה מהאיים להגיע, קאוואי לא היה על הפרק. תקנות הקורונה בו היו מאוד מחמירות וכל מי שהגיע לאי נדרש לשבועיים בידוד (בלי פטור שנותנת בדיקה תקינה).
בעודי מתלבטת בין האי הגדול לאואהו, בוטל הבידוד בקאוואי, ובמקביל קראתי בלוג שכתב מישהו בקבוצת פייסבוק של מטיילים בהוואי ונדלקתי על הנופים והיופי של האי. והפור נפל.
בהמשך גם ירדה המגבלה של בדיקה בין האיים, מה שהפך את חיינו לאפילו קלים יותר.

הטיסה ממאווי לקאוואי ב-11 בבוקר, עם הוואי איירליינס שטסים עם איזה דגם של בואינג לא מוכר (אולי 707 או 717). כל שהקפדתי היה לברר שלא מדובר באיזה מטוס פיצפון.
אורך הטיסה פחות משעה, ובניגוד לחששות (אחרי הנחיתה הקשה במאווי ושבוע שלם שאני בודקת בדאגה את הרוחות באי לקראת הטיסה) היא עוברת בקלילות.
יש לנו בקאוואי שני לילות ויומיים וחצי, ולו"ז צפוף (טעות, הייתי צריכה לתת לאי יותר). והתוכניות שלי לקחת אוטו מהר ולצאת לטייל מתנפצות מול תור ארוך ב"דולר" (ועוד לפניו תור די גדול לעלייה על השאטל של דולר).
גם אחרי שעה שכבר עשיתי את כל התהליך של השכרת הרכב, מתברר שהוא עדיין לא מוכן (בשטיפה) ונאלצנו לחכות עוד 20 דקות.
אחרי שאנחנו ישובים כבר בקאיה החמודה שלנו, הילדים נזכרים שהם רעבים. היא רוצה רק מקדונלד'ס, הוא רוצה רק KFC, ועוד שלושת-רבעי שעה מתבזבזים על המזללות.
חם בקאוואי ואנחנו מהר מתקלפים מבגדי הטיסה (הארוכים, כי קר במטוסים) לבגדים קצרים (ואני מברכת שחשבתי על זה מראש ובגדים קצרים מוכנים בשליפה).

סוף סוף יוצאים לטייל ל-WAIMEA CANYON הנמצא במערב האי וזוכה לכינוי "הגרנד קניון של הפסיפיק". מדובר בקניון מדהים ביופיו בצבעי ירוק-חום-אדום, השופע מפלים מרהיבים. ניתן להגיע ברכב לנקודות תצפית רבות ויש מסלולי הליכה רבים.

בפועל לא ראינו חצי מפל, אולי בשיא הקיץ הם יבשים. כן ראינו מראות מקסימים של הקניון מנקודות תצפית רבות.
כמו במאווי – צבעים מטורפים שלא להאמין שקיימים בטבע (ושונים מאלה בקניון במאווי).
היה חם מאוד ויבש. השעות היו שעות אחה"צ אחרי יום מתיש ונסיעה ארוכה, ולעשות מסלול של ממש לא היה חשק לאף אחד, אז הסתפקנו בתצפיות ובהליכות קצרצרות באזורי התצפית.