הביקור במפל וסביבותיו (כולל הגלידה בקפה) לא ארך זמן ארוך והיינו צריכים לחפש יעד נוסף. חובה שלא תהיה נסיעה ארוכה כי באמת בילינו המון זמן ברכב היום. הפור נופל על GORGE LA FIER, נקיק אחד בטיול זה לגמרי מתאים למרות שזה לא היעד הכי אהוב על הקהל ( במילים אחרות על הילד).
גם יש לי נ.צ של גשר מקסים באיזור, ובניגוד לנקיקים אני מאוהבת בגשרים מרשימים ויפים.
שעה נסיעה (פלוס מינוס) והגענו לנקיק. השמיים מתקדרים מעט אבל אנחנו מתעלמים. אומנם התחזית אמרה גשם אבל היא כבר יומיים אומרת גשם ובפועל השמיים כחולים.
תומר מחליט שלא מתאים לו נקיק ונשאר ברכב.
ואני יוצאת לנקיק לבד.
יורדת מחניון, ממול נחשו….בית קפה אלא מה. שביל רחב לימינו. אני הולכת בו ולא מבינה. לא בדיוק נקיק. משמאל הערוץ. בנקודה מסוימת אפילו נוף יפה. 5-6 דקות הליכה ונגמר.
קראתי שזה קצר…אבל זהו זה? מוזר.
מנסה ללכת הלאה, משוטטת בטבע היפה לבדי אבל נקיק אין.
חוזרת לבית קפה ורגע לפני העליה חזרה לאוטו אני רואה משמאל לבית קפה את הכניסה האמיתי לנקיק ( ואת הקופה לתשלום, 11 יורו דומני ). משלמת ונכנסת.
והרי הנקיק. ע"פ הקופאית שעה לכל כיוון.
הוא מאוד צר. מרשים למדי עם צוקי אבן גדולים. ודי נטוש. 
ההליכה על גשרי עץ כמקובל במקומות כאלה.
ממש אהבתי.
בשלב מסוים הוא מתרחב וההליכה היא ביער בשביל רחב.
פתאום רעם מתגלגל ועוד אחד, אני מציצה בשמיים. אופס הם שחורים.
עוד לא הגעתי לסוף אבל מחליטה לחזור.
מתחיל גשם חלש. אני מגיעה לחלק הנקיקי והוא מתגבר אבל ממש לא חודר את הנקיק הצר צר. רואים שיורד מבול ונשארים יבשים ( תרשמו אחלה מקום לעשות משהו בגשם).
שאני מגיעה לסוף המסלול, כבר אין נקיק שיגן עלי. ויורד מבול שחבלז נהרות נשפכים מהשמיים. אני מחכה ליד הגגון לאיזה שינוי….אחרי איזה 10 דקות יש החלשות. מתחילה לעלות המדרגות לכיוון הרכב, ושום הגשם מתחזק. אין מה שיגן עלי עכשיו. אני נרטבת לגמרי. ספוגה מיים בבקושי רואה משהו כי המשקפיים גם הם מתמלאים במיים.
כך אני מגיעה לאוטו. נכנסת. מנסה להתאושש ואז מתחילים ליפול אבנים על האוטו, גושי ברד ענקיים. ממש מפחיד איזה מזל שהגעתי לאוטו לפני הזמן.
מסקנות , לא לזלזל לגמרי בתחזית ולהחזיק מטריה באוטו.