היום השני
היום הזה מתחיל בניסוי ארוחת בוקר במרכול ליד הבית. קנינו בגטים וגבינה ומיץ תפוזים שסחטנו מקום. וישבנו על ספסל בשדרה. מה צריך עוד – כלום. כל מי שאכל באגט כבפריז יודע כמה זה טעים.
מכאן אנחנו ממשיכים לסיור חינמי, מהסוג שמשלמים בסופו כפי רצוננו.
הסיור אמור להיות קצר באורך שעה וחצי ולעסוק בנושא המהפכה הצרפתית.
בסיור היינו אנחנו ו 3 סטודנטיות ישראליות צעירות ( מה ההסתברות? זה לא היה סיור בעברית ולא היה לו שום קשר לחברה ישראלית).
הסיור היה במילה אחת גרוע בשתי מילים גרוע מאוד. באמת אני לא מזגימה, מדריך עלוב מלמל את הטקסט בחוסר חדווה ושעמם אותנו למוות. בגלל העובדה שהיינו 50 אחוז מהמשתתפים החזקנו מעמד עד הסוף כי היה ממש לא נעים לברוח. שילמנו בסוף 30 יורו כי שוב היה לא נעים.
ודרך אגב הסיור בקושי דיבר על הנושא אותו הוא בא לכסות – המהפכה הצרפתית.
רושמת לכם את שם החברה כדי שתדלגו עליהם GuruWalk.
מצרפת תמונות נחמדות מהסיור (פריז יפה גם כשהסיור גרוע) כולל נוטרדם מרחוק (בשיפוצים מאז השריפה) והרחוב הכי צר בפריז שהיה ממש מגניב.
עכשיו שוב צהריים ואנחנו שוב רעבים. לא מיצינו עדיין את מתחם האוכל של גאלרי לפאייט ואנחנו חוזרים לשם הפעם למזנון סמוך לזה של ההמבורגרים… מזנון פטריות. אכלנו פיצה ופסטה עם שמנת ופטריות. טעים אבל כבד מידי. פחות מומלץ. הדוכן נקרא MAISON DE LA TRUFFE ומה שחשוב זה שדוכן ההמבורגר שאסור להחמיץ צמוד אליו 🙂
קינחנו שוב בסיור מתוקים, שוב מקרונים כי זה מה שהם אוהבים ועוגת שמרים ממולאת בקרם פיסטוק (שלצערי לא צילמתי) שהיתה לא פחות מדהימה.
מכאן אנחנו ממשיכים למוזיאון האורות Atelier des Lumieres ,מדובר במיצג וידאו בתוך האנגר ענק של תמונות של יוצר אחד, ההקרנה היא על הקירות הריצפה והתקרה התמונות זזות בליווי מוזיקה ונוצר אפקט מרהיב ויפהפה. תופסים פינה יושבים על הריצפה (יש גם ספסלים) ומתענגים על המראות.
אני קראתי על תערוכה של ואן גוך שמוצגת שם, אבל כשהגענו זה השתנה לתערוכה של Cezanne & Kandinsky קצת פחות מפורסמים אבל יפה (כנראה) לא פחות.
מחברים שטיילו במקביל בלונדון ובפרובנס הבנתי שתערוכות כאלה הם טרנד בימנו ורואים אותם בכל חור באירופה, אבל זה לא עושה אותן פחות מרשימות. בטח לא שנתקלים בהם בפעם הראשונה.
את המוזיאון הזה הדור הצעיר אהב לא פחות ממני.
כל הארוע כולל כרטיסים וצפיה ארך בסביבות שעה.
תם עת האומנות ( להיום – אנחנו עוד נהיה תרבותיים גם מחר) והיגיע עת השופינג.
אנחנו בדרכנו ליוניקלו, המלשבי"ת לא מתעניינת ברשת ופורשת לשנץ קצר, ואני ואחיה הולכים ברגל ליוניקלו הקרוב למלון ומוציאים בו כמה מאות יורו. ( כבר מזמןןן לא ראינו אחד מאז הקייץ ב SF ).
(במאמר מוסגר ממליצה לקנות שם חולצות בית ספר DRY FIT לבנים, מחיר זול איכות מדהימה, מדפיסים סמל בארץ וגם אחרי 4 שנים ומליון כביסות החולצה ניראת כאילו נקנתה זה עתה, והיא מאוד יפה ומיוחדת)
אנחנו חוזרים למלון ואחרי מנוחה קצרה , יוצאים לתחנה האחרונה להיום (מרחק הליכה מהמלון) CANAL SAINT MARTIN. התוכנית סיור ליד התעלה וארוחת ערב מזדמנת.
בדרכנו אנחנו מתעכבים בכיכר הרפובליקה ( 10 דקות הליכה מהמלון ) ההומה והצבעונית
הפסל של הדמות האלגורית מריאן שסימנה במהפכה את החירות והתבונה (לא להתרשם קראתי בגוגל) מביעה את תמיכתו באוקראינים, בכלל התמיכה באוקריאנה ניראת בכל פינה בפריז, ואני לא יכולה לחשוב שהם צריכים הרבה יותר מזה.
CANAL SAINT MARTIN הוא איזור חביב לטייל בו לקראת ערב. ציפיתי למעט יותר , אבל המקום נחמד ומאוד פסטורלי ואפילו רומנטי (בעיקר הגשרים מעל התעלה) כשמיצינו את הטיול מצאנו מסעדה מזדמנת, לא זוכרת עליה כלום מלבד קרם הבורלה הממש טעים שקינחנו בו.
כבר מעל 20000 צעדים והלילה יורד.
זה הזמן לקרוס לשנת לילה. מחר יום חדש
(לקינוח היום 2 תמונות מתעלת סיינט מרטין)
