קוסטה ריקה - תכנון טיול

הרבה שנים רצינו לנסוע לקוסטה ריקה בעקבות המלצות נלהבות של משפחות חברים. תמיד התוכנית ירדה כי לא רציתי לנסוע בעונה הרטובה ( מרובת הגשמים)  בקיץ ובפסח תמיד היה פחות נוח. מאוחר יותר התעמקתי קצת בבלוגים והגעתי למסקנה שקוסטה ריקה לא מאוד מלהיבה וזנחתי את היעד.
אבל כשנופר היציעה שניפגש בקוסטה ריקה בסיום הטיול שלה לטיול משותף ( בעונה היבשה ) חשבתי למה לא. רע זה לא יכול להיות.
אז בהחלט היה לא רע. המון מים ומפלים יפים, אטרקציות נהדרות שקיעות מקסימות ונטו הילדה שלי אחרי יותר מ 4 חודשים שלא ראיתי אותה. למרות זאת לא הייתי בוחרת במדינה כאחת מהאתרים העיקריים שהייתי נוסעת אליהם במרחק כל כך גדול מהארץ.

המסלול:

אחרי שעברתי על סיפורי טיולים ,חוברות הדרכה וכד סימנתי לעצמי את המקומות שמפתים אותי הכי הרבה , בשילוב עם מגמה של טיול נינוח יחסית בלי נסיעות מטורפות ובלי מעברים תכופים בחרתי את המסלול.
נופר פשוט הצטרפה ושמחה מאוד סוף סוף לא לתכנן כלום בעצמה.
התחלנו באיזור הבירה, הר הגעש פואז ואיזור המפלים באחוס דל טורו .( Bajos del Toro )
משם המשכנו למספר ימים לעיירה לה פורטונה  הצמודה להר הגעש ארנל. עשינו טיולים ביערות הגשם, ויצאנו לחלק מהאטרקציות הרבות שמוצעות בעיירה. ממנה המשכנו ללילה נוסף באיזור בפארק הלאומי ריו סלסטה  ( RIO CELESTA ).
משם חתכנו ביום נסיעה ארוך לדרום המדינה לאיזור החום הפאסיפי  העיירה יוביטה ( UVITA ) והפארק הלאומי מנואל אנטוניו ( MANUAL ANTONIO ) בטיסה הביתה עצרנו ליומיים בניו יורק למסע שופינג מענג. ( וגם אוכל טוב ).

נופר שהיגיעה לקוסטה ריקה לפני בילתה בעיירת הגולשים סנטה תרזה במשך השבוע. יש שאטלים של ישראלים שמספקים מעבר נוח מסן חוזה לסנטה תרזה ( ובחזרה ) כולל מעבורת.
היא נהנתה אבל לא התפעלה קשות. חוף קצת יותר יפה מהארץ לדבריה….והכל מאוד יקר.

הטיסות:

גם הפעם אני טסה רק אלעל לכו תדעו מתי איזה טיל חותי ינחת במקום לא טוב וביום בהיר אחד כל החברות הזרות יפסיקו לטוס. ( ואכן בתאריך שאני כותבת את הבלוג במאי 2025 בדיוק זה מה שקרה).
קניתי כרטיסים באלעל לניו יורק ומשם המשכתי עם UNITED לקוסטה. היו לי אילוצים לא פשוטים בימים ( בגלל רגילה של החייל ) מה שאילץ אותי לבחור ימים שבהם הטיסות היו יקרות יותר ושילמתי די הרבה. אבל לפחות קיבלתי את מה שרציתי.
טיסת לילה של אלעל נחתה בניו יורק מוקדם בבוקר וב 15:00 אחה"צ הייתי אמורה להמשיך לקוסטה ריקה ולנחות ב 18 בערב ( שעתיים הפרש שעות ו 5 שעות טיסה ). מי שזוכר את ההיסטוריה שלי עם UNITED בטח שואל את עצמו….איך היא טסה איתם שוב . צודק.
בחזרה טסנו טיסת לילה מניו יורק לקוסטה ריקה ולאחר בילוי בניו יורק המשכנו עם אלעל הביתה.
נופר היגיעה לקוסטה ריקה שבוע לפני בטיסה מפרו ובילתה שבוע עם תרמילאים אחרים , היא קיבלה את פני בשדה התעופה עם נחיתתי. 

הרכב:

קראתי לא מעט על הדרכים בקוסטה ריקה. יש שטוענים שנוח לנהוג שם ויש שמספרים סיפורי אימים.
דווקא ידיד שהיה שם טען שנראה לו מורכב. 
אבל קראתי מספיק בשביל להתרשם שזה לא בעייתי במיוחד והחלטתי לנהוג ולא להכנס לצרה של טיול עם נהגים וחוסר גמישות.
ההמלצות גם היו על גיפ 4*4 , אוסיף את המלצתי. ברוב הכבישים אין צורך מיוחד. אבל במקומות מועטים יש דרכים לא סלולות או דרכים מלאות בורות ואז ג'יפ הופך להיות MUST אז כן אני בעד ג'יפ.
בדקתי מחירים בעונה המדוברת בחברות המוכרות והמחירים הסתובבו סביב 2500 דולר ( ללא תוספת לנהג שני צעיר – כי רציתי שגם נופר תוכל לנהוג ).
יקר רצח.
בפורמים של קוסטה ריקה בפייסבוק קראתי על ישראלי שחי בקוסטה ריקה ששמו רותם מעודד ואפשר לשכור דרכו רכבים מחברה מקומית ( ששמה EC Rest a Car ) , קיבל המלצות מעולות מאנשים רבים. פניתי אליו וקיבלתי הצעה לג'יפ 4*4 ב 1200 דולר ( אמריקאי ) לתקופה של שבועיים פלוס 100 דולר תוספת לנהג שני צעיר.
מחיר מעולה.  הלכתי על זה.
קיבלתי רכב מעולה ISUZU MAX . ג'יפ גבוה גדול נוח מאוד לנהיגה. במצב מצויין.
שתינו נהננו לנהוג עליו.
הרכב היה רכב דיזל מה שכמובן חוסך כמחצית מעלות הדלק ( או כמעט מחצית ) , השרות היה מעולה. ממליצה בחום רב.
הטלפון של רותם : 0502329913.

הנהיגה בקוסטה ריקה קלה. הכבישים הבין עירוניים הם חד מסלוליים , מסלול לכל כיוון ולא פשוט לעקוף ( אפשר ). הכבישים דלילים יחסית בתנועה.  מהירות נסיעה ממוצעת 60 קמש לפעמים אפשר יותר ולפעמים נתקעים אחרי משאית או טרקטור וזוחלים. לרוב הכבישים במצב טוב אבל יש איזורים עם בורות . ( בעיקר נתקלנו באיזור Bajos del Toro ).
רק פעם אחת כשחצינו את המדינה מצפון לדרום נסענו לזמן של כשעה באוטוסטרדה של ממש.
עולם שלישי של ממש.

הלינות:

הלינות הוזמנו כולן מאתרי ההזמנות הרגילים (בוקינג והוטלס ). היו לי רשימות של מלונות מומלצים אך הם היו יקרים  או תפוסים כשהזמנתי , אז עשיתי הזמנות ע"פ ההמלצות באתרים.
ככלל ההמלצות בבוקינג למלונות בקוסטה ריקה התגלו ,במקרה שלי, כלא אמינות. הן היו מוגזמות לטובה ובמקרה אחד היו על סף האבסורד ( מלון זוועה שקיבל ציון 9.3 ).
רוב המלונות היו סבירים מינוס. במחירים שנעו בין  150-200 דולר. לרוב ההרגשה היתה ששילמתי הרבה מידי תמורת מעט מידי.
פרוט על המקומות שבהם היינו תוכלו לקרוא בסיפור הטיול.

מזג אויר:

היינו בעונה היבשה שהיא בתקופת החורף שלנו.
חם בקוסטה ריקה אבל לא נורא ( לא כמו אוגוסט בקיץ ) , לח בטרוף ( בעיקר ביערות הגשם ) ברמת בלתי נסבל לעיתים.
חשבנו שהעונה היבשה מתאפיינת במיעוט גשמים…אז לא במקרה שלנו. ירד הרבה גשם. היו הרבה ימים מעוננים מאוד עם ראות אפס וגשם שהשפיע לרעה על צבע המים במפלים . הגשם גם היה פזור במשך היום ולא רק אחה"צ ( כמו שקראתי ). אני לא יודעת איך ניראת העונה הרטובה אבל היבשה אצלנו היתה רטובה להפליא.
ממליצה על בגדיי קיץ קצרים, עם סווצ'ר למקומות גבוהים שהיה בהם קריר ( איזור הר הגעש פואז ).
לקחנו מעילי גשם אבל בפועל בגלל הלחות האיומה קשה לסבול אותם ואנחנו העדפנו להרטב. ( לא קרה הרבה ).

אטרקציות:

כל דבר עולה כסף בקוסטה ריקה. גם מסלולים רגליים.  כל מסלול הוא שמורה לאומית או מקום פרטי עם דמי כניסה.
הרבה מאוד סיורים דורשים מדריך – שכמובן עולה לא מעט.
יש אטרקציות נהדרות כמו אומגות, שייט ביאכטה , שייט לצפיה בתנינים , סיורים במטעי שוקולד וקקאו ועוד ועוד – כולם בתשלום לא זול.
לפי ההמלצות שקיבלתי הזמנתי מראש כרטיסים לשמורות הלאומיות של הר הגעש פואז ומנואל אנטוניו ( חודש מראש כאשר ההזמנה נעשית מאתר השמורות הלאומי של קוסטה ריקה ). את כל שאר האטרקציות הזמנתי יום יומיים לפני ולא היה חסר מקומות. אם במקרה לא היה מקום בחברה אחת תמיד היו 4-5 אחרות באותו איזור שהציעו פחות או יותר את אותו הדבר.

אוכל:

אני ונופר לא התרשמנו לטובה מהאוכל. רוב המסעדות שהלכנו אליהן לא היו מוצלחות. הפיצות היו איומות. ובכלל היתה אכזבה גדולה.
בצפון באיזור לה פורטונה גם הסופרים היו עלובים, בצפון באיזור חאקו יוביטה וסן אנטוניו הסופרים היו מערביים עם מבחר רב יותר.
ככלל מציעה לחפש לינות עם מטבח ( היה לנו רק בשבוע השני ) למקרה שתתרשמו מאיכות האוכל כמונו.