התוכנית להמשך היום היתה תצפית Stegastein . הרשת שרה לתצפית שירי הלל אבל גם עסקה בהפחדות על הכביש הצר, שלא מאפשר ל 2 מכוניות לנסוע בו זמנית. על הצורך לנסוע ברוורס על יד התהום ועוד הפחדות שונות ומשונות.
חפרתי בלי סוף, שאלתי בפורומים קיבלתי תשובות מאוד שונות.
בסוף הפחד הכריע והחלטתי להזמין "סיור מאורגן" פשוט אוטובוס שלוקח לתצפית. נותן לשהות במקום חצי שעה וחוזר.
יש הרבה הצעות ברשת לטיולים כאלה אני בחרתי באחד והזמנתי לשעה 15:00
הבעיה שב 14:00 מתחיל גשם, הראות נהיית גרועה ועננים יורדים על ההרים. התחזית פסימית ומראה התגברות של הגשם לקראת השעה בה מתוכנן הטיול שלנו.
אנחנו מחליטות לעשות CUT THE LOSSES …כן כבר שילמנו אבל מה הטעם לעלות לתצפית באוטובוס שיסע ויקח את הזמן שלו, בזמן שיורד גשם חזק עם אפס ראות.
לא נוסעות… במקום זה חוזרות לצימר. לשנץ. מה רע? בחיי שזה היה כיף
אומנם העיזים חסמו את כביש הגישה לצימר אבל איכשהו הצלחנו להשתחל.

כשאנחנו מתעוררות ב 17 מצב המזג אויר משתפר. הגשם מפסיק והעננים גבוהים.
ברגע של ספונטניות אני מחליטה לנסוע לתצפית ברכב שלי. כבר ערב אז בטח לא יהיו אוטובוסים ויהיה קל יותר בכביש.
אם יהיה קשה מידי או לא יפה נחזור.

אנחנו יוצאות לדרך. יפה בחוץ. הפיורד מקסים.
מתחילות לטפס לתצפית. לא מצליחה להבין מה היו ההפחדות הללו שגרמו לי לבזבז כמה מאות שקלים. כביש מעולה לא מפחיד בכלל. מתרחב ל 2 מכוניות כל כמה מטר ורואים מכונית ממול מספיק רחוק כדי לחכות שיעברו במקום רחב על הכביש. במקומות שיש תהום יש גדר גבוהה שניראת יציבה ובטוחה.
באמת אין שום סיבה בעולם לחשוש. קצת מעצבן מסע ההפחדה הלא הגיוני הזה .
ובתחום הנוף. מהמם. גם בלי שמיים כחולים מקסים מקסים מקסים. אין לי מילים.
לא לדלג בשום אופן על התצפית הזאת אלא אם אין ראות.
אהבנו עד בלי די.
הנה תראו למה. התמונות גם מהתצפית עצמה וגם מהדרך אליה שהיתה גם היא מהממת.