הרוקיס הקנדים - חלק א
החלק השני של הבלוג - הטיול ברוקיס בפארק ג'ספר ויהו
תחילה הפרספקטיבה שלי על הנסיעה מוונקובר לרוקיס
המוני שרשורים קראתי על זה.
לנהוג או לטוס
דרך איפה לנסוע
היכן לעצור
כמה זמן זה לוקח
כמה קשה הנסיעה.
לטוס לא היתה אופציה מבחינתי. אני שונאת טיסות ואם אפשר לא לטוס אני לא טסה.
לאחר הרבה התלבטויות החלטנו לעשות את הדרך כמה שיותר מהר כדי לתת את מירב הזמן לרוקיס ( החלטה נכונה מאוד בדיעבד )
נסענו דרך הכביש המשעמם 5 ואח"כ 1.
הדרך די משעממת ברובה אבל:
1. כבישים סופר נוחים רחבים מאוד , ישרים מאוד ( ללא פיתולים וכו ) שוליים רחבים. ותנועה דלילה.
ברוב הדרך יש 2 מסלולים לכל כיוון וכמעט אין ISSUE של להתקע אחרי מישהו שנוסע לאט.
מאוד קל לנהוג ואפשר לנהוג מהר מאוד ( 130 קמש היה המהירות הממוצעת שנסעתי בה ) .
באמת נהיגה קלה.
2. נסענו במשך יומיים רגועים.
עצרנו ביום הראשון במפלי ההינומה( שעה וחצי נסיעה מוונקובר ) , ואח"כ בקמפלוס לאכול. ( אחלה סושי )
המוטל שלנו היה ליד קליר ווטר והוולס גריי פארק. הגענו אליו ב 17:00 ( כשהגענו הרגשנו כולנו שאפשר אפילו לנסוע עוד )
ביום השני התחלנו את היום בטיול בן 3 שעות בוולס גריי פארק . והמשכנו לג'ספר שאליה הגענו בערך ב 17:00 ( לאחר עצירה ארוכה לארוחת צהריים )
הדרך לא היתה קשה לא לנהגים ולא לנוסעים אפילו לא לילדים.
בדיעבד באמת היתה הפתעה לטובה.
שעה וחצי נסיעה מוונקובר נמצאים מפלי ההינומה.
שווה שווה שווה. כמעט אגיד אל תחמיצו.
מפלים מאוד מיוחדים, שונים מכל מפל אחר שראינו ( ובהודעות הבאות אתאר כמה ראינו ). גם בעבר וגם בטיול הזה.
קסומים לחלוטין.
האתר הוא PROVISIONAL PARK…חונים ללא תשלום, רבע שעה הליכה חביבה ביער . ואז מגיעים למפלים המרשימים שמורכבים מ"גבעות גבעות" כמו הינומה של כלה.
בסוף המסלול המסודר עדיין נמצאים רחוק מהמפלים עצמם. אנחנו כמו רבים אחרים טיפסנו הלאה עד המפלים במסלול קצת קשה לטיפוס לירידה. ( אני משערת שבשנים פחות יבשות היו שם מיים ולכן לא היה מסלול עד המפל )
בילינו שם באיזור שעה. ולא שבענו.
דפנה החברה שלי שגרה כבר 4 שנים בוונקובר נפעמה איך אני מגלה לה פנינה כזאת מטר מהבית שהיא לא ידעה על קיומה. כוחו של הפורום.
הילדים דרגו את המפלים הללו כיפים ביותר שהיינו בהם. אני לא בטוחה אם אני מסכימה אבל אין ספק שהם במובילים.
הפארק לא זוכה להרבה אהדה בפורום צפון אמריקה בלמטייל.
אבל לנו הוא התאים כמו כפפה.
לנו לידו. התחזית אמרה שיהיה בהיר עד הצהריים ואח"כ יתחיל גשם כך שההגיון אמר לטייל עכשיו ולנסוע אח"כ.
היו הרבה אזהרות על מטרד יתושים רציני בפארק. כנראה עניין של מזג אויר אנחנו לא ראינו אפילו יתוש אחד.
התחלנו את הבוקר עם ארוחת בוקר נחמדה במוטל שעלתה גרושים ( כמה דולר לאדם ), נסענו למרכז מבקרים של וולס גריי קיבלנו מפה והסברים.
הפארק הוא פארק של 3 מפלים .
אלה המפלים שמייד סומנו לנו במפה במרכז מבקרים.
כמובן שיש שם אתרים נוספים אבל רוב המבקרים מסתפקים ב-3 המפלים המפורסמים. ואנחנו כמו כולם.
הסיבוב לפארק לוקח בין 2.5-3 שעות תלוי כמה מתעכבים.
3 המפלים הם : SPAHATS שהוא כמפל עלוב אבל נימצא בקניון מרשים ונוף מהמם.
DAWSON שהוא מפל רחב עם המון מיים וניראה כמו מפלי הניאגרה בקטנה
ו HELMCKEN שהוא מפל גבוה מאוד עם המון מיים ומרשים ביותר.
ההגעה לכל מפל כרוכה בהליכה של בת 5 דקות ל 20 דקות.
הדרך נעימה והנוף יפה
מומלץ בחום למי שנוסע מוונקובר לרוקיס, פחות למי שנוסע בדרך ההפוכה כי אחרי הרוקיס הוולס גריי יראה חיוור משהו אבל עדיין הפסקה נחמדה בדרך
הנסיעה מוולס גריי לג'ספר אורכת כ 3.5 שעות ( כולל הפסקת צהריים ) ככל שמתקרבים הנוף מעצים ומזג האויר מתענן. כשעצרנו ליד אגם מוס הוא כבר היה אפרורי ולא מי יודע מה יפה.
בכניסה לג'ספר קיבל אותנו אייל חביב שלא התייחס אלינו ( זוגתו …ניסתה לנגוח באוטו שלנו אח"כ ).
התמקמנו בבונגלו שלנו, פגשנו בשמחה גדולה חברים ושכנים שגרים לידנו בתל מונד, ותאמנו להיפגש איתם בכפר נופש הזה. ביומיים הקרובים נעשה שינוי ציוות ונטייל איתם.לשם שינוי לבכורה שלי תהיה חברה טובה.
רגע לפני שאני צוללת לנופים המדהימים של הרוקיס הקנדים קצת על הלינות ועל סדר הטיול.
ברוקיס יש 3 פארקים עיקריים ג'ספר, יהו ובאנף.
ויש עוד קטנים יותר ואת פארק הגליישר.
מכיוון שהיינו עם ילדים נאלצנו להתמתן במספר הימים מחשש להתדבקות של הילדים במחלת "רעלת האגמים והנופים" הנפוצה באיזור.
בהתחלה הזמנתי 3 לילות בג'ספר ו 4 לילות בקנמור שליד באנף ( ליד = 22 קמ )
אח"כ שבדקתי מרחקים הבנתי שהנסיעות היומיות מקנמור לאיזור שמורת יהו ( לייק לואיז לייק אוהרה וכו ) יהיו ארוכות מידי ופיצלתי את הלינה.
התחלנו את הטיול ב -3 לילות בשמורת ג'ספר. ( 2 ימי טיול מלאים בשמורה + יום בדרך הקרחונים )
לנו בפטרישיה לייק בונגלוס ( http://www.patricialakebungalows.com/ )
היתרונות:
– המקום מהמם ביופיו על האגם. מטופח. מתקנים לילדים, ( לגדולים אפשר לשחק כדורסל וכו )
– הבקתות מרווחות למידי וכוללות מטבח. נקיות, אספקת מגבות שוטפת. השרות טוב
– מיקום מעולה ממש בתוך ג'ספר ( שיש בה שפע של מסעדות סופרים תחנות דלק וכו )
– שרותי כביסה נוחים וזמינים
– ג'קוזי חיצוני ( גרם הרבה אושר לילדים )
החסרונות
– המיטות כולן DOUBLE BED שזה אומר רוחב 1:30 ולי יחד עם ילד זה היה צר מידי והפריע לי מאוד.
– ה WIFI דפוק ,תכלס אין ,אלא אם יושבים בקבלה. ( אם אתם עם בני נוער מכורים זו בעיה )
פרטתי כי קשה לי להמליץ או לא להמליץ…מאוד תלוי. אבל אני למרות הכל אהבתי את המקום בגלל הקסם שבו.
באיזור יש המון כפרי נופש דומים עם בקתות.
מקום הלינה השני שלנו היה ב LAKE LOUISE INN . מיקום אסטרטגי כמה דקות מלייק לואיז וקרוב מאוד לכל אתר בשמורת יהו. בסמוך למרכז קניות גדול שיש בו מסעדות סופר מרכז מבקרים גדול ועוד.
חניה נוחה, חדרים נוחים, כמה מסעדות בתוך המלון. ארוחת בוקר זמינה וטובה.
יש בריכה לילדים
לא זול – 200 דולר ללילה. מצד שני לא ממש יקר ואין באמת מלונות זולים באיזור.
מומלץ בחום.
בקנמור בחרנו מוטל אחד מיני רבים בשם : SKI LODGE דרך בוקינג. היה נקי ,נחמד ונוח הכל טוב. מומלץ. ( יחסית פחות יקר ).
ביום הראשון לרוקיס התעוררנו לגשם טורדני. הכל היה רטוב מה שהעיד על לילה גשום וגם התחזית לא בישרה טוב.
למרבה המזל העננים לא ירדו נמוך והראות האפורה היתה מצוינת.
בחרנו באופן טבעי (טבעי בגלל הגשם) להתחיל בקניון מלין.
היום מטיילים עם אפרת ואלי חברים שלי מהישוב והבנות שלהן נועה ועדן ( נועה חברה טובה של נופר מהכיתה והשמחה גדולה)
הגשם התחיל איתנו את המסלול אבל מהר מאוד הפסיק ומאז לא ירד יותר באותו היום ( ועד ליומנו האחרון ברוקיס) ..יצאנו בנס.
בקניון מלין יש 3 מסלולים : קצרצר בינוני וארוך.
בכל אחד מהם בעצם חוזרים בסופו אחורה ( למרות שיש מעין סמי מעגלי בארוך).
מתחילים בירידה ומסיימים בעליה .
המסלול מקסים, שונה מאוד מהקניונים האירופאים שראיתי בשנים האחרונות.
טבעי הרבה יותר ( בלי גשרי עץ ) , פראי יותר , מלא מיים גועשים המוני מפלים וקירות מאוד תלולים של הקניון.
שווה ביותר.
כשהגענו לסוף המסלול הבינוני אפילו לא שקלנו לעצור. היה ברור שכל עוד יש מה לראות ממשיכים.
ממליצה על המסלול הארוך. לא קשה בכלל ומהמם ביופיו.
בסיום המסלול יש מסעדה בשרות עצמי. מחירים נוחים אוכל טעים . סיום מצויין למסלול.
מכאן אתן לתמונות לדבר
שסיימנו בקניון מלין, היינו צריכים להחליט מה הלאה. המסלול הקלאסי לוקח לאגמים מדיסין ( רבע שעה מהקניון ) ומלין ( חצי שעה מהקניון ) אבל היום האפור לא התאים לאגמים.
חיטטתי ברשימות והחלטנו על מפלי אטבסקה שנימצאים לא רחוק.
המפלים יפהפיים , סוערים ומרשימים עם טונות של מיים.
בהמשך ירדנו לקניון באיזור ולגדות הנהר, המקום היה קסום לטעמי דווקא בגלל מזג האויר האפרורי.בילינו שם המון זמן היה קשה להתנתק.
המפלים ממש על הכביש, ההליכה אליהם היא בזמן אפס וגם באתר המסלולים קלים.
מתאים לכל המטיילים. לא כדאי לפספס|
( דרך אגב תוכלו לראות בתמונות שהיה קר ואנחנו עם מעילים. זה היה היום היחיד בטיול שהשתמשנו במעילים וגם ביום הזה בזמן הליכה יותר מסיבית לא היה צורך בהם )
קבלו מליון תמונות כי אני לא מצליחה לבחור.
לסיום היום PYRAMID LAKE
עזבנו את המפלים בשעות אחה"צ המאוחרות. כתמים כחולים החלו להראות בין העננים . הרבה אופטימיות למחר.
היו לנו אנרגיות לעוד משהו קטן.
נסענו לאגם פירמיד שנימצא בצמוד לאגם פטרישיה – שהיה אגם הבית שלנו.
אם נוסעים לאורך האגם מגיעים לאי שצריך לחצות גשר כדי להגיע אליו.
שליו מאוד, לא היה אף אחד חוץ מאיתנו. מליוני סנאים.
השמיים לא היו כחולים ( חוץ מקרעים פה ושם) כך שאיכות המראה של האגם היתה מוגבלת.
סיום רגוע ליום מרהיב.
ומה עשו הילדים ביום הזה – האמת לא היה כלום אטרקטיבי. הגדולה שלי התאחדה עם חברה מהכיתה ליומיים והן בעיקר ריכלו. לא חושבת ששמו לב בכלל היכן הן הולכות. הקטן קצת השתעמם ( כי החברים שלו לא היו) אבל שרד.
אני לעומת זאת יצאתי מהיום הזה ב HIGH שחבל על הזמן. כמה שיפה ברוקיס וזו רק ההתחלה.
את היום סיימנו בפיצריה בג'ספר…לפחות זה בשביל הילדים.
אנחנו קמים ליום חדש, השמיים כחולים ורק מעט עננים מעטרים את השמיים.
גם התחזית אופטימית.
את הבוקר אני מתחילה בדק שיורד לאגם פטרשיה ליד הבקתה שלנו.
עם השמיים הכחולים הכל ניראה כמו חלום.
אין אף אחד בשטח רק אני והדממה האין סופית הזאת.
כיף
אנחנו מתחילים את הבוקר בהר אדית קוואל.
במקום מספר מסלולים. אנחנו בחרנו את הקצר בהם חצי שעה לכל כיוון לקרחון המלאך ולבריכה בה צפים הקרחונים. עד עכשיו אני תוהה אם לא היה כדאי לעשות שם מסלול ארוך יותר, אבל ככה זה ברוקיס בעיקר צריך לוותר.
קניון המלאך קיבל את שמו בגלל צורתו שאפשר לראות בה מלאך שפורש את הכנפיים.
הנוף פנורמי מהמם. הרים אדירים יערות אגמים וקרחונים. אני ניפעמת ממש בעוצמתו של הטבע. ממש שיר בלב ומצד שני מרגישים כמו חרגול מול העוצמה הזאת.
התמונות לא יצליחו להעביר את הסדרי גודל והעוצמה. אבל הן עדיין יפות.
( במדור מה עשו שם הילדים : הילדה עדיין מרכלת עם חברתה, הקטן התעסק בבניה באבנים מול קרחון המלאך כמו רבים לפניו ואחריו )
התמונה הראשונה מדגימה יפה מדוע הקרחון ניקרא המלאך.
מהקרחון אנחנו עושים שינוי חד ונוסעים לראות אגמים במסלול חמשת האגמים שנימצא במרחק נסיעה קצר בקרחון המלאך.
המסלול הנ"ל הוא ביער ומגיע ל 5 אגמים, שע"פ הבחורה בקבלה של המלון, בעלי צבעים שונים מכחול עד סגול…..וחייבים לראות אותם בשמש.
הספר של נטע דגני , מספר על מסלול קל ומישורי.
לא יודעת מה עבר עליה שהיא כתבה את זה ( בהנחה שהיתה שם) מישורי הוא לא.
הטיפוס היה לא קל. ונימשך אין סוף. כבר חשבנו שטעינו בדרך אבל המפה בטלפון אמרה לנו שאנחנו בסדר עד שהגענו.
5 אגמים יפהפים צמודים זה לזה.
בצבעי טורקיז כחול ותכלת משגעים ( סגול לא ראינו)
השתקפויות מדהימות
קורצים לשחיה. הילדים ניסו אבל היה להם קר.
באחד מהם גם מצאנו סירת משוטים שאפשר היה לעשות בה סיבוב.
הקיצר מאוד מומלץ. אבל מי שבוחר לעשות את המסלול צריך לקחת בחשבון שהוא לא מסלול קליל.
את היום אנחנו מסיימים באגמים שעליהם פסחנו אתמול בגלל השמיים הקודרים.
מדסין ומלין.
קודם עוברים ליד מדיסין שהוא יפהפה אבל סביבתו שרופה לגמרי. מראה מדכא ופוגם ביופי המהמם של האגם
קיבלנו הסברים על השריפות הרבות ברוקיס חלקן מעשה ידי אדם וחלקן בגלל מכת ברק.
אנחנו תוהים מתי היתה השריפה שהשמידה שטחים כה נרחבים באיזור האגם. אח"כ קראתי את סיפור הטיול של נילי והבנתי שהשריפה היתה בזמן הביקור שלה. כך שאנחנו ראינו את התוצאות כחודש אחרי.
אגם מלין כבר באיזור שלא נפגע. יפה כחול עם הרי שלג ברקע.
אגם קלאסי ומקסים כמו שצריך.
אחרי שישבנו קצת במסעדה והצטלמנו בכל זוית יצאנו לטיול במסלול Moos Lake Loop מסלול קל של 2.5 קמ.
המסלול מאכזב מעט, מהר מאוד מתרחק מהאגם והופך להיות סתם מסלול ביער. נחמד אבל די מיותר לבזבז עליו זמן יחסית למה שיש לרוקיס להציע.
לא די בזה גם התברברנו קצת בדרך וניראה לי שצעדנו איזה 5 קמ ולא 2.5…לא נורא.
בדרכנו ראינו נקיבת מוס רוחצת באגם….וכשחיכינו מספיק היא יצאה .
החיה הכי מכוערת שראיתי.
תחילה 2 תמונות של אגם מדיסין היפהפה וסביבתו השרופה
ואגם מלין המרהיב + המוסית המכוערת.
למחרת יוצאים לדרך לכיוון פארק יהו דרך "דרך הקרחונים"
לפני זה נפרדים מהחברים איתם טיילנו יומיים.
בבוקר אני יורדת לשעה קלה למזח הדומם והשליו של פטרישיה לייק.
יכולתי לשבת שם יום שלם עם ספר ולשמוע כלום.
לצערי את התמונות מאגם פטרישיה וכפר הנופש איני מוצאת.
מזג האויר לא האיר לנו את פניו ביום שבו נסענו מגספר לליק לואיז על דרך הקרחונים.
השמיים היו מעוננים ולא ניראתה ולו פיסה כחולה אחת כל היום.
למרבה המזל לא ירד גשם ולא היתה פגיעה בראות ( העננים לא ירדו נמוך )
התחלנו את היום ב Sunwapta Falls
ממש בתחילת דרך הקרחונים קרוב מאוד לג'ספר, מפלים ב 2 דרגות , קניון ובתוכו נהר גועש.
קצת MORE OF THE SAME יחסית למפלי אטבסקה הסמוכים אבל עדיין יפה מאוד. יכולה לראות עוד כמה עשרות כאלה לפני שימאס.
הצעידה קלה מאוד , כמה דקות ממגרש החניה ומגיעים.
מהמפלים המשכנו לקרחון קולומביה.
עוצמת הטבע מדהימה, ההרים הגבוהים הקרחונים והמרחבים האין סופיים משהו אחר…
לצערנו השמיים האפורים קצת מקלקלים אבל זה מה יש.
הגענו למרכז המבקרים של קרחון קולומביה והלכנו לקנות כרטיסים לאוטובוס שנוסע לקרחון.
קיבלנו כרטיסים לעוד שעתיים ושלושת רבעי.
החלטנו לחכות…אני לא בטוחה שהיה כדאי.
בילינו את הזמן במסעדה במקום, בחנות המזכרות ובמרפסת עם הנוף המהמם לקרחון.
אח"כ עלינו לקרחון, שמענו את ההסברים על העלמות הקרחון. עלינו על האוטובוס המיוחד, שוטטנו 20 דקות על הקרחון כמו כולם. וחזרנו חזרה.
היה נחמד…האם שווה את הזמן שחיכינו לא בטוחה
ממשיכים הלאה. הדרך מהממת טבע מאוד עוצמתי.
הנה הדגמה. ( אם רק היתה שמש )
כמעט כמעט פיספסנו.
חשבנו שביום כזה מעונן האגם יהיה אפור ועצוב ולא שווה את הטירחה ( מה גם שהילדים היו עייפים וכולנו רצינו להגיע למלון) ובנוסף התחיל גשם קל.
בפרץ של מרץ החלטנו ללכת.
20 דקות של טיפוס ומגיעים לתצפית המהממת עם נוף מהמם ואגם תכלת למרות השמיים האפורים.
כנראה המיים שם כחולים אחרת אין לי הסבר לפלא הזה.
איזה מזל שלא התעצלנו.
הסתפקנו בשלושת האתרים הללו בדרך הקרחונים.
מודעת לזה שהפסדנו הרבה אבל אי אפשר הכל.
מלייק פייטו אנחנו נוסעים למקום הלינה שלנו "לייק לואיז אין"
מאוד ממליצה על המלון הנ"ל.
מיקום אסטרטגי ניתן להגיע ממנו לכל מקום בשמורת יהו ( והאמת גם בבאנף ) בקלילות ומהירות.
לידו יש מרכז גדול שבו נימצא מרכז מידע של שמורת יהו מסעדות גלידריות סופר וכל מה שתרצו.
החדרים נוחים, נעימים . ארוחת בוקר טובה.
והמחיר סביר יחסית ( 200 דולר קנדי ללילה לחדר עם 2 מיטות. לא זול אבל גם לא מאוד יקר יחסית לאיזור )
מחר התחזית ליום שמש ואנחנו נוסעים ללייק אוהרה
אנחנו ב 18.8 קמים לבוקר שטוף שמש, התחזית מעולה. לא יכול להיות מושלם יותר
ארוחת בוקר שלווה יש לנו זמן האוטובוס לאוהרה יוצא רק ב 10:30.
הנסיעה מהמלון לוקחת כחצי שעה . מחנים. מגיעים לנקודת היציאה ומחכים.
ב 10:00 מגיעה הרנג'רית , אני מגישה לה את ההזמנה ( יש לנו 2 הזמנות כי אנחנו 7 והזמנה אחת היא מקסימום 6 אנשים….הזמנתי בזמן הנדרש ב 2 מחשבים בו זמנית )
הרנג'רית מגישה לי חזרה את הדפים ואומרת לי : זה לא היום זה מחר.
מההה….איזה פישול איזה טעות.
לא נורא מנחמת אותנו הרנג'רית תזכו לעלות מחר, תארו לכן שהייתן מגיעות וזה היה אתמול…( לא רוצה לחשוב על זה ).
החברות שלי עוד מבררות איתה אולי בכל זאת יש מקום על האוטובוס.
היא צוחקת עליהן.
לוקח כמה דקות לצאת מההלם ונוסעים 20 דקות חזרה ללייק לואיז לאגם.
לייק לואיז הוא ללא ספק האגם הכי מפורסם ברוקיס.
הוא יפה ברור שיפה.
אבל כל כך ממוסחר וכל כך לא טבעי …שחלק גדול מהקסם נמוג.
חניוני ענק, אין סוף סדרנים שמסדרים את התנועה.
רחבה ענקית מרוצפת לפני האגם, ומליוני יפנים מצלמים ומצלמים. זה מרגיש כל כך מלאכותי וכל כך לא מחובר לטבע, שאני חשתי אכזבה של ממש. במיוחד שהאגם הנ"ל כיכב בחלומות שלי שנים רבות.
לא נישארנו שם הרבה זמן, עשינו טיול רגלי של חצי שעה לאורך הטיילת.
והמשכנו הלאה.
יש מסלולים מעולים מעל לאגם לבית התה ( ובטח עוד) לא עשינו אותם ובדיעבד חבל. היום הייתי בוחרת לעשות את המסלול. מן הסתם למעלה וללא ההמונים הכל היה מרהיב הרבה יותר
לייק מורין נימצא ממש עם היציאה מלייק לואיז.
אנחנו כבר פה אז ברור שנמשיך אליו.
באמצע הדרך פקק עומד. מחכים ומחכים הרבה מכוניות עושות פרסה ונוטשות…כבר כמעט הצטרפנו לנוטשים
אבל מחליטים לחכות עוד אחרי שחיכינו על כך הרבה.
ממש מזל, לייק מורין הוא אחד מ 2 המקומות הכי יפים שהייתי בו בטיול. ואחד היפים שהייתי בו בחיי.
במגרש החניה הקטן אנחנו מוצאים חניה ל 2 המכוניות ( הגדולות ) – בינגו. אנחנו ניגשות לאגם ( אין הליכה זה פשוט שם ).
מייד בכניסה אנחנו רואים את כל היופי הזה
מייד בכניסה לאגם מהחניה יש המוני בולי עץ על המיים
מה שכמובן גורם לאושר לדור הצעיר.
בהמשך ישנו "הר" גבוה מסלעים שכל מיני אנשים הזויים ( כולל הילדים שלנו ) מטפסים עד לפיסגתו
ואני רק מתפללת שיחזרנו בשלום ולא ניגמור את זה עם פציעה
כשהילדים יורדים ( בחתיכה אחת ) הם מתחילים לנדנד שגם אנחנו נעלה. כדאי כדאי כדאי.
שאני מסבירה לבני בן ה 9 שאין סיכוי בעולם שאטפס על הר האבנים הזה הוא מגלה לי שיש שביל עוקף, נותן לי יד וסוחב אותי למעלה. ממש לא מוכן לוותר.
אז נכנעתי ואני עולה איתו. ( אח"כ קראתי את נילי שגם היא מספרת שחייבים לעלות למעלה )
בדרך אנחנו פוגשים את הסנאי הכי חמוד ברוקיס
ואז מגיעים למעלה.
ואני מבינה שכל הנוף המרהיב למטה היה רק קדימון לדבר האמיתי
פשוט אין דברים כאלה, לא מאמינה שזה אמיתי מה שאני רואה ולא רק ציור דמיוני שצייר מישהו.
לא מאמינה שאני זו שצילמה את התמונה הזאת ….
מאגם מורין אנחנו ממשיכים למפלי טקקאו הגבוהים ביבשת ( האומנם? זה מה שכתוב אצלי ).
פחות מחצי שעה נסיעה ואנחנו שם.
את המפלים רואים במלוא תפארתם כבר מהכביש
כשמתקרבים שאון המיים מחריש אוזניים.
העוצמה מתגברת.
והאויר מלא טיפות מיים.
כמו ריסוסי מיים במקומות חמים ( כמו לאס וגאס ) רק טבעי לגמרי.
אפשר להגיע ממש עד המיים. בהליכה של כ 10-15 דקות.
מהמפלים אנחנו נוסעים לאגם אמרלד.
כבר אחה"צ…אבל קשה לוותר על כל אתר בדרך ואנחנו עוצרים בפנינה שניקראת הגשר הטבעי ( NATURAL BRIDGE ) שבו נוצר גשר מסלעים על הנהר.
כמה יפה יכול להיות הטבע במקום אחד.
את היום הקסום בשמורת יהו סיימנו באגם אמרלד.
טורקיז חזק, הרים סביב לו.
לקחנו קייק לשימחת הילדים.
הסופרלטבים חוזרים….אבל מה לעשות גם אמרלד קסום ויפה ומרהיב עד בלי די
